תגידו מזל טוב: "ההוביט", הספר שחיבר ילדים לעולמות של פנטזיה, הגיע לגבורות. יום ההולדת של הספר, שחל היום (חמישי), מצוין יום לפני יום הולדתו של גיבור הספר בילבו באגינס, שאותו הוא חולק עם דודנו פרודו באגינס, גיבור הספר “שר הטבעות”. מאחורי ההוביט הקטן־גדול כבודה נאה: תרגומים לשלל שפות, מילון מונחים, קהילות פעילות ברחבי העולם, סרטים, יצירות מוזיקליות (“סוויטת ההוביט” מאת מייקל גאריק) ואפילו בר במנילה עם מלצרים קטני קומה, שהוכתר בטריפ־אדוויזר כ”חובה לכל מבקר בפיליפינים”.

הספר נולד כמחרוזת סיפורי אגדה שסיפר ג’ון רונלד רעואל טולקין לילדיו לפני השינה, התגלגל כטיוטה לחבר חדור אמונה ומשם למו”ל האנגלי סטנלי אונווין.
אונווין האמין כי השופטים הטובים ביותר הם הילדים עצמם, והעביר את הספר להכרעתו של בנו רינור בן ה־10, שהתלהב ממנו עד מאוד. טולקין הוסיף לכתב היד ציורים פרי מעשה ידיו, וכעבור שבוע, ב־21 בספטמבר 1937, הופיע הספר “ההוביט, או לשם ובחזרה”.

ההוביט. יח"צ

ההצלחה הייתה מטאורית. “שום עולם דמיוני שנוצר אי פעם אינו כי ססגוני, ועם זאת, גם כה נאמן לחוקיו הפנימיים, בעל משמעות כה עמוקה למצב האנושי הממשי, ובה בשעה גם כה משוחרר מאלגוריה. יש פה יפעה הנוקבת כחרב או צורבת כברזל צונן”, כתב על "ההוביט" קלייב סטיפלס לואיס (“ארץ החיות” ו”נרניה”).
כולם נכבשו בקסמי המסע רב־התלאות ועתיר הדמיון של "ההוביט" בילבו בגינס, ננס אוהב שלום ואמיץ לב, שיוצא לסייע לגמדים להביס את הדרקון שחמס את ארצם ונקלע לממלכות של קוסמים וננסים, שדונים ודרקונים. הסיפור הזה שימש מעין מבוא למה שיבוא אחר כך: הסאגה “שר הטבעות”, שנכתבה במשך 14 שנה וידעה לא פחות חתחתים ממה שידע בגינס, עד שזכתה לאחוות הטבעת, אם להשתמש בשפה הפנימית.



מה לא כתבו על "ההוביט" ועל "שר הטבעות": שיש בארץ התיכונה יסודות מיתיים קדומים, מאבק בין טוב לרע, שקיעה של האלים, אלגוריה על מלחמת העולם וכן הלאה. טולקין התעקש אחרת. “המעבר לכתיבה דמיונית איננו בריחה מן המציאות”, אמר. “אדרבה, זהו גילויה מחדש של המציאות”.

לא רק לגברים
טולקין נולד בדרום אפריקה בשנת 1892, ולאחר פטירת אביו עבר עם אמו ואחיו לבירמינגהם שבאנגליה. מלקסיקון אופק לספרות ילדים אפשר ללמוד כי כשהיה בן 12, מתה אמו והוא נמסר לאפוטרופסות של כומר קתולי. לאחר שסיים את לימודיו בקולג’ אקסטר באוקספורד, גויס ב־1915 לצבא, לחם במלחמת העולם הראשונה בקרבות עקובים מדם, ובהם הקרב על הסום, שבו איבדו שני הצדדים יותר ממיליון איש. המלחמה הזו וחוויותיה לא עזבו אותו, ומצאו את דרכן לספריו.

זה קרה מהר מאוד: בזמן החלמתו כבר כתב את הטיוטה הראשונה של אוסף כתביו, “הסילמריליון”. טולקין אף שימש כעורך המשנה של מילון אוקספורד, היה מרצה ללשון אנגלית בלידס ופרופסור לתרבות אנגלו־סקסונית באוקספורד, והתעמק בפולקלור ובמיתוסים אנגליים וצפוניים. הוא המציא שפות חדשות כמו האלפית והסינדרינית שהשתחלו לכתביו, והחיה שפות כמו הוולשית והלומברדית מימי הביניים. כתביו האקדמיים על ההיסטוריה העתיקה של הנורדים והגרמנים עניינו מאוד את האליטה הנאצית, אבל הוא עצמו סלד מההוויה הנאצית האכזרית ומהיטלר. לאחר שמו"ל גרמני ביקש ממנו אישור לכך שהוא ארי, שיגר אליו טולקין בתגובה מכתב שבו הביע חרטה על כך שאבותיו אינם יהודים.

ההוביט. עטיפה

ד”ר אסנת גביאן, מרצה לספרות ילדים במכללת אורנים, מזהה קסם רב־ שכבות ב"ההוביט". “העובדה שגיבורי הסיפור מתוארים כדמויות אנוש קטנות קומה, תיאור המחקה את הדמות הילדית, יוצרת אינטראקציה מיידית של היכרות והזדהות בקרב הקורא הצעיר. הוביט הוא גזע עצמאי, אבל כך גם הילדים התופסים עצמם כישות נפרדת ביחס לעולם המבוגרים. הדמיון בין ההוביטים לילדים הולך ונמשך לאורך כל היצירה בדרכים שונות, ואלה שתי דוגמאות ראשוניות בלבד.

רובד נוסף התורם לקסמה של היצירה הוא עולם הפנטזיה: עולם המצית את דמיונם של הילדים. עולם זה נשלט על ידי הקסם והמאגיה, והוא נסתר ומקביל לעולם האנושי. עם זאת, יש בספר גם מוטיבים ריאליסטיים מן העולם האנושי. אלה מסייעים לקורא לפענח את המתרחש בסיפור: היסטוריה ומלחמת תרבות, גזעים וחברות, מסע ומאבק ברוע וכן ההבטחה המעשייתית כי הטוב והצודק ינצחו גם במקרה הזה.

עיקר קסמו של הספר בעיניי הוא דווקא בהיבטים הפסיכולוגיים המאפיינים את היצירה ואף באמירה הדידקטית שלה. אלה מוכיחים כי בכל אדם טמונה היכולת להאמין בעצמו, להתמודד עם חולשותיו, להיות גיבור. בכל אדם קיימים כוחות להביא תקווה ונחמה לעצמו ולעולם”.

נבט טחנאי, בעלת תואר שני בספרות אנגלית וחברת עמותת טולקין יותר מעשר שנים, טוענת שלא יהיה מוגזם לומר שטולקין שינה את פני ספרות הפנטזיה. “הוא האב הקדמון של כל הז’אנרים ותתי־הז’אנרים בפנטזיה: ג’ורג’ ר.ר.ר מרטין למשל, מחבר ספרי ‘שיר של אש ושל קרח’ שעובדו לטלוויזיה בשם ‘משחקי הכס’, משתמש בשמות כמו ‘טיריון’ ו’קסטמיר’ שבפירוש מופיעים ביצירות אחרות של טולקין – ב’שר הטבעות’ וב”הסילמריליון’”.

טחנאי מזכירה כי בגלל ההשפעה הכבירה של "שר הטבעות", נוטה "ההוביט" לפעמים לעבור מתחת לרדאר בתור ספר ילדים. “עם זאת, כשקוראים בו שוב לעומק, מבינים עד כמה הרקע של הספר הזה עמוק באמת - הרי כשטולקין כתב את ‘ההוביט’, כבר קדמו לו טיוטות רבות מספור של סיפורים שהתרחשו בארץ התיכונה, שכבר הייתה עולם ומלואו עם היסטוריה, מיתולוגיה ושפה משלו, ומיקם אותו בעידן השלישי שלה", היא מסבירה. "נוטים לשייך את היצירה הטולקינאית לגברים ולגבריות, ספרים שעוברים מאב לבן. במקרה של המשפחה שלנו, 'ההוביט' ו'שר הטבעות' היו קטע של הנשים במשפחה, זאת אף שב'ההוביט' לא מופיעה אפילו אישה אחת, למעט דמות שלילית
ושולית מאוד בסיום הספר”.

ההוביט. עטיפה

סוד הקסם של "ההוביט", אומרת טחנאי, טמון בשני אלמנטים עיקריים: סיפור החניכה והמשחק עם העל־טבעי. “מדובר בעצם במעין סיפור התבגרות של בילבו באגינס, שעובר מסע רב־סכנות ומגייס מתוך עצמו אומץ ותושייה שהוא לא ידע שיש לו אפילו", היא אומרת. "הוא מחלץ את עצמו ואת חבריו למסע מצרות שונות, מציל את היום שוב ושוב בלי כוחות־על ובלי שום גאדג’טים מלבד רצון ונכונות לעשות את הדבר הנכון, אינסטינקטים טובים וכמה רגעים של מחשבה. השני הוא המשחק עם העל־טבעי. האלמנטים הקסומים בעולם של 'ההוביט' הם מפתים ממש כפי שהם מסוכנים. בילבו, כמו הקוראים, נע כל הזמן על המטוטלת בין כמיהה וסקרנות לבין פחד משתק, וטולקין בכתיבה שלו מצליח לשמר את התחושות האלה ולהעביר אותן גם בקריאה העשירית, ה־70 וה־200”.

ואז באה טרילוגיית הסרטים בבימויו של פיטר ג’קסון, שיצאו בין 2011 ל־2013. “הסרטים החזירו לא מעט קוראים אל הספר הקטן הזה, שהבמאי הפך לשלישיית סרטים באורך של שלוש שעות", אומרת טחנאי, "כשעבדתי בחנות הספרים בא ילד בן 10 וביקש את ‘ההוביט’, וכשנתתי לו את הספר הוא שאל אם זה החלק הראשון מהטרילוגיה. לא ידעתי אם לצחוק או לזעום".

סרטי ‘שר הטבעות” היו אהובים מאוד בקרב המעריצים, אף שעוררו ביקורת רבה בקרב חובבי הספרים. מה לגבי סרטי "ההוביט"?

"על סרטי' ההוביט' יש מעט יותר קונצנזוס בקרב המעריצים בנוגע להיותם מוגזמים בכל הנוגע לאקשן, ומוזנחים למדי ברמת הסיפור וההיגיון הפנימי של העולם. עם זאת, הם ככל הנראה לא גרעו מאהבת הקהל לספרים, ואין ספק שהעניין המחודש בספרים הוא מבורך”.

המדריך למתרגם
לשלושה תרגומים לעברית זכה "ההוביט": האחד, המכונה “תרגום הטייסים”, בוצע על ידי טייסים ישראלים שבויים בזמן מלחמת ההתשה בכלא המצרי עבאסייה. הם תרגמו לעברית את הספר מעותק באנגלית, שנשלח לאחד מהם באמצעות הצלב האדום. השני של משה הנעמי (1976, הוצאת זמורה ביתן), והתרגום השלישי והחדש ביותר (2012, כנרת זמורה ביתן) של יעל אכמון. עד היום יצאו בתרגומה יותר מ־150 ספרי פרוזה, ספרות יפה וספרי נוער.

תרגום הוא מלאכה סבוכה בכל מקרה. אבל מה קורה כאשר מדובר בתרגום עולם שלם של מונחים פנטסטיים?
“כשקיבלתי לידיי את עבודת התרגום של 'ההוביט', ידעתי כמובן שמדובר בספר שנחשב ליצירת מופת, אבל לא קראתי אותו מאז ילדותי ולא זכרתי ממנו כמעט דבר”, מספרת אכמון, “רק כשקראתי אותו מחדש כהכנה לתרגום, נחשפתי שוב למה שעושה אותו כזה: מצד אחד, ספר של בלשן ואוהב שפה, שבונה עולם מדוקדק לפרטיו גם מבחינת השפה שלו, ומצד שני, ספר הרפתקאות לילדים, מותח, מרגש ומצחיק מאוד לפרקים".

"היה בתרגום אתגר רגשי – לתרגם מחדש ספר ילדים מוכר ואהוב, כשאנשים נוטים להיקשר לתרגומים שזכורים להם מילדותם. ידעתי שכל שינוי תרגומי, ומן הסתם יש רבים כאלה כשמתרגמים ספר מחדש, ייבחן בדקדקנות, אולי אפילו בעוינות פוטנציאלית. מצד שני, אי אפשר לתרגם תוך השוואה מתמדת למה שנעשה קודם לכן. תרגום חדש חייב להיות יצירה עצמאית. לדוגמה, בשנים שעברו מאז התרגומים הקודמים, אלפים, גמדים וטרולים הפכו למושגים מוכרים גם בעברית, ולא היה צורך בפתרונות שנמצאו להם בשעתו".

ההוביט. עטיפה

"לכן הנחתי בצד את התרגומים הקודמים של הספר, אבל כן התייחסתי למכלול היצירות של טולקין שתורגמו לעברית. ניסיתי לשמר רבים מהשמות ומהתעתוקים שנעשו בתרגומים קודמים לשם הרצף וההיכרות של הקוראים, אבל גם הכנסתי שינויים בהתאם לרוח הספר והמודרניות”.

השינויים נשענו גם על הנחיות של טולקין עצמו לגבי תרגום ספריו. “טולקין ידע יותר מ־30 שפות ולכן היה מסוגל לקרוא רבים מהתרגומים של ספריו", מספרת אכמון. "עם יציאת התרגומים הראשונים של 'שר הטבעות לשוודית ולהולנדית, הוא מצא בהם בחירות תרגומיות שלא היו לטעמו, ובתגובה פרסם מדריך למתרגמי 'שר הטבעות' שהסביר את עקרונות התרגום הרצוי, ונתן הנחיות מדויקות לתרגום או לתעתוק לשפות שאינן אנגלית של עשרות שמות אנשים, מקומות וחפצים. גם בנספחים של 'שר הטבעות' כלול מסמך הגייה מפורט. כיוון ש'ההוביט' מתרחש באותו עולם מיתולוגי של 'שר הטבעות', ההנחיות הללו היו רלוונטיות גם עבורי.

"לדוגמה, טולקין מציין שהצירוף au יתועתק תמיד אָאוּ ולא אוֹ, ולכן את שם הדרקון Smaug תעתקתי סְמָאוּג ולא סְמוֹג כמו בתרגומים הקודמים של הספר. המודרניות בתרגום שלי התבטאה בחדירה של מונחים לשפה העברית, בעוד שבשנות ה־70 המתרגמים הקודמים של הספר נאלצו להמציא פתרונות תרגומיים. בשנים שעברו מאז, מונחים כמו אלפים או טרולים הפכו מוכרים בעברית, בין השאר בזכות הסרטים של 'שר הטבעות' ו'ההוביט' עצמם, ולכן יכולתי להשתמש במונחים הללו כפי שהם”.

כלי נוסף ששימש בידי אכמון הוא האינטרנט. “זה הקל עלי מאוד לברר מושגים שאולי היו מוכרים לקורא האנגלי בתקופתו של טולקין, אבל לא בהכרח למתרגמים לעברית בשנות ה־70", היא אומרת. "לדוגמה, בילבו מגיש לגמדים Seed Cake, שתורגמה כ'עוגת כוספה' אצל הנעמי ו’עוגת פרג’ בתרגום הטייסים, אבל אני יכולתי לבדוק בדיוק למה הכוונה, ומדובר דווקא בעוגת קימל, שהיא קינוח מוכר ואהוב באנגליה”.