"לחיות אהבה הקובץ האסור" חושפת הסופרת פלד (45), נשואה באושר ואם לשתי בנות, את המיניות שלה בתעוזה בלתי רגילה, ויש מאחורי זה גם אג'נדה: "אני מרגישה שיש קיפוח מתמיד כלפי נשים בגיל שלי. נשים בגיל 40 פלוס נחשבות פחות איכותיות, פחות מושכות, כאלה שעבר זמנן. אני חושבת שזה בדיוק ההפך. בגיל הזה נשים הן כבר לא פוטנציאל, אלא כבר מוכיחות את עצמן. אנחנו כבר האמהות שרצינו להיות, מגשימות חלומות, ולא רק חולמות. יש בשלות, הגשמה ונינוחות שמגיעים אליהן עם הגיל הזה, והיה לי חשוב להגיד את כל הדברים האלה. בעלי, מתן, מעריץ את הכתיבה שלי. הוא פמיניסט ורוצה שלנשים יהיו זכויות שוות והזדמנויות שוות. הוא גם העורך של הספר".
"היום הנשים חיות כמו במערב הפרוע", היא מסבירה את הקשר בין פייסבוק למערבון שכתבה. "אין להן הגנה נגד אלימות מינית, חברתית, כלכלית. הנטייה היום היא האשמת הקורבן ולא עזרה או הענשת התוקף. אני רואה את עצמי כשליחה ששמה מראה ביקורתית וכואבת מול כל מה שקורה היום במציאות הישראלית והעולמית, בכל הנוגע לטרור מיני נגד נשים. הביקורת הזו באה לידי ביטוי במערבון התל־אביבי, המשולב בין הפוסטים העוסקים באהבה. הגיבורות בספר מצליחות לעצור את מעגל האלימות והאימה. נשים מגנות ולוחמות ומצילות את עצמן. זה יוצר ביחד הגשמת חלום ילדות, כתיבת מערבון ותחושת ניצחון כפולה, כשהגיבורות בספר מחליפות את הגיבורים במערבונים שהיו בעבר המיינסטריים".