בתגובה להכרזה על הענקת הפרס אמרה הסופרת ל"מעריב": "אני חושבת שהפרס האמיתי של סופר הוא הקוראים שלו, ואין בעולם ועדה שיכולה להחליף את זה. יחד עם זאת, המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך לקחו על עצמם לקדם ילדים משכבות אוכלוסיה נמוכות באמצעות הקריאה, מתוך תפיסה שאומרת שהקריאה מפתחת כישורי לשון, ועם זה אני מאוד מזדהה. אני חושבת שאחד המחסומים הכי גדולים בהתפתחות של ילדים, בעיקר עולים חדשים או ילדים להורים עולים, הוא השפה: כשיש למישהו שפה זורמת יכולתו להסתדר בחיים ובלימודים גבוהה יותר לאין ערוך, ומה שמקנה את השפה הכי טוב זה ספרים, במיוחד בתקופת הילדות".
הסופרת הדגישה את חשיבות נוכחותה של השפה המדוברת העכשווית בספרים. "פעם ניגש אליי ילד, עולה חדש מארגנטינה, ואמר לי: 'אני מרגיש כבר ישראלי כי אני יודע לדבר כמו ג'ינג'י'. אני מאוד אוהבת לכתוב בגוף ראשון, ואף על-פי שלא אזרום עם כל הליקויים הקיימים בשפה העכשווית בישראל, חשוב לי שהגיבור-הילד המספר ידבר בשפה העכשווית הזו".
דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך: "גלילה מהווה מקור השראה לכתיבה יצירתית בקרב ילדות וילדים. קוראים צעירים רבים לומדים דרך ספריה על ההיסטוריה של העם היהודי ועל המדינה שלנו, וכן על מדעים ונושאים רבים נוספים. החותם שהטביעה על ספרות הילדים והנוער בישראל הוא בל ימחה. היכולת שלה להגיש לקורא דמויות שמזכירות לו את עצמו ואת סביבתו הקרובה אפשרה לשלושה דורות של ילדים לגדול על הרפרטואר הספרותי שלה וללכת שבי אחר סדרות של ספרים מבלי להחמיץ ולו ספר אחד בסדרה".
עמותת "המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך" פועלת בבתי-ספר ב-13 רשויות מקומיות ברחבי הארץ להעלאת רמת הקריאה בקרב ילדים, כמפתח לפיתוח תחושת מסוגלות ולהצלחה בתחומים רבים נוספים. כחלק מפעילות זו מקיים המרכז מדי שנה את "תחרות הכותבים הצעירים", שבמסגרתה מוענק פרס מפעל-חיים לסופרי ילדים ונוער.
התרעות פיקוד העורף