מהדיבורים עברו למכות. באו שכנים, הפרידו. המנהל עבודה של הבית חרושת של גוטמנוביץ אמר לנהג: תגמור איתו על התיקונים של הנזק ותסגרו עניין. הנהג הוציא את הארנק, שילם, נסע. סוויסה הרים את הלבנים מהאדמה, הכניס אותן חזרה בקיר, אבל הפעם כבר לא שם מלט בשביל להדביק אותן. הלבנים האלה עושות לי פרנסה, חבל להדביק אותן, אמר סוויסה והלך לשבת בבלקון, לחכות לעוד פראייר שיבוא עם משאית ויוריד זפטה על הבית שלו.
***
טייב, אומר סוויסה, אז צריך לקרוא למשטרה, שיכתבו מה קרה פה. למה לך משטרה, אומר השכן, יעשו רפורט לנהג, זה ילך לחברת הביטוח שלו, ידפקו אותו על הפרמיה. תסגרו עניין ביניכם וגמרנו. הנהג עושה את החשבון שלו ואחרי חצי שעה משתווים על 3,000 לירות. שמול, עם מצב רוח של האינדכס הכי קטן, עולה לקבינה ואומר: סוחת אבוק מי שנכנס עוד פעם ליפו, מתחיל לקחת קדימה ואחורה כדי להיכנס לחצר של הבית חרושת. מרביץ זיעה, נותן קללות, בקושי מצליח להכניס חצי מהסמי טריילר שלו.
***
על הדיבור הזה מוציאה סרפינה את הרישיון שלה, נותנת לו. החיפאי מסתכל ואומר: אפילו לאוטובוס יש לך? סרפינה מתניעה את הסמי טריילר של החיפאי, מיישרת קדימה ומתחילה להיכנס רוורס לחצר. החיפאי סוגר את העיניים, מחכה לשמוע את ה"בום" על הבית של סוויסה. כשהוא פותח את העיניים, ה"סמי" שלו כבר עומד פנאן בחצר של הבית חרושת. וואלה, אומר החיפאי, איך עשתה את זה כמו בכישוף. עכשיו נראה אותך מילה של חיפאי, צועקת אשתו של סוויסה מהבלקון.
***
מילה של חיפאי זה בכל זאת מילה. קודם כל אמר לה: בחיי, כל הכבוד. ועכשיו עד שמפרקים לי את המשאית, הולכים ביחד להרביץ איזו ארוחה. חודשיים אחרי זה הייתה החופה בחצר של האבא של סרפינה. מי לא בא. אפילו סוויסה היה שם. אבל לא הספיק לראות את החופה למה שבדיוק באותו רגע שהגיע הרבי, הגיע גם הבן של סוויסה וצעק: אבא, בוא מהר הביתה יש משאית בכניסה. הכנת את החול והלכלוך? שואל סוויסה, הכנתי, אומר הבן פורת.
התרעות פיקוד העורף