"ב־1964 מרגרט קין הייתה אחת הציירות החיות המפורסמות ביותר במדינה", נכתב לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", "רק שאף אחד לא ידע את זה". ציוריה המלנכוליים והכל כך מזוהים של קין, שרואים בהם ילדים וילדות עם עיניים גדולות, קישטו סלונים ברחבי אמריקה והיו סופר־פופולריים בשנות ה־60. אפשר לומר שהם היו "הילד הבוכה" של אמריקה. רק שהציירת לא קיבלה קרדיט על עבודתה, אלא רק שנים מאוחר יותר.
מכיוון שהיא חתמה על הציורים רק בשם משפחתה, יכול היה בעלה הדומיננטי, השרלטן והמניפולטור וולטר קין, לטעון שהוא צייר את הציורים הללו ולקחת לעצמו את התהילה. בזכות הבמאי טים ברטון, והשחקנית איימי אדמס, המגלמת את מרגרט בסרטו הביוגרפי החדש של ברטון "עיניים גדולות" (בלי קשר לאורי זוהר), זוכה הציירת סוף־סוף לצדק ההיסטורי שנגזל ממנה במשך שנים. וולטר קין (אותו מגלם כריסטוף וולץ) מת כמעט חסר כל בשנת 2000 אחרי שאשתו לשעבר מצאה את האומץ לתבוע אותו. מרגרט קין היום בת 87 ושמחה לראות שסיפורה סוף־סוף יוצא לאור.
ברטון, מן הסתם, לא נרתע מהעובדה שמבקרי האמנות זלזלו בציוריה של מרגרט קין, ושהם נחשבו לקיטש עממי. "אני גדלתי בברבנק, קליפורניה, וקיטש זה אמנות בשבילי. כשמסתכלים על העבודות של מרגרט, יש בהן את כל המסתורין הזה. הן אניגמטיות - שזה בדיוק איך שאנשים מתארים גם את המונה ליזה. לא הייתי עושה את ההשוואה הזאת, אבל ככה אפשר לתאר את הציורים האלה, וזה משהו שאני מגיב אליו. ככה שזה סוג של אמנות".
התרעות פיקוד העורף