שניצר מתפעל מ"אי התירס": יכולת ההתבננות של הבמאי, הצילום והפסקול המקורי

רק בדקה ה-20 שומעים קול אדם לראשונה. וגם המשך הסרט, שנבנה באיטיות מעוררת השתאות, מוכיח כיצד ניתן ליצור עלילה מרשימה בלי תרועות רמות. שניצר שב ל"אי התירס" ולא מפסיק להתפעל (גם מהזווית הישראלית)

מאיר שניצר צילום: ללא
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

כשהייתה אך בת 17 , ומדובר בשנת 1959, זכתה ברברה של פולנסקי בתחרות יופי במולדתה פולין, והפרס שהוענק לה היה פשוט ביותר - תפקיד ראשי ב"אווה רוצה לישון", קומדיה שעם השנים התבססה כקלאסיקה פילמאית, וזאת בשל ההקשרים הסוריאליסטיים שדבקו בה. אמש פתחה קומדיה זו את "מבט נוסף: קולנוע אירופי משוחזר", שהוא מחזור הקרנות (בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים) של תריסר סרטים נושנים, שהנגטיבים

המתפוררים שלהם שופצו, והמראה הכללי שלהם שופר לטובת הדורות הבאים.

סצינת הפתיחה ובה נראה שוטר במדים משחק קלאס במשרדו, יש בה כדי להתוות את מסלול ההתקדמות של האגדה האורבנית המטורללת בסרט זה. הגיבורה היא אווה, נערה כפרית שמגיעה לעיר הגדולה, וכל רכושה ארוז

במזוודת יד קטנה. אווה התקבלה ללימודים במכללה, אך היא התעכבה בדרכה אל הכרך, ולכן מצאה את דלתות המעון לבנות לומדות נעולות עד ליום המחרת. מה לעשות, תוהה בת הכפר הילדותית, על מנת למצוא לעצמה מקום לינה ללילה הראשון בלי אמא.

"קורבן" שומר עד היום על רעננותו, בעיקר בזכות משחקו המוקפד והמחושב של דירק בוגרד, מגדולי שחקני הקולנוע בבריטניה, ובזכות תנועות המצלמה הרכות ועבודתו האלגנטית של אוטו הלר, גם הוא מגדולי הדור.

תגיות:
ביקורת קולנוע
/
ביקורת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף