"אני כריש מוכה כלבת" (דרו ברימור)

היא תמיד מחייכת. אין כמעט צילום שלה שבו היא לא מביטה אל המצלמה במיומנות, או בחינניות, או בביישנות, ושולחת אליה, כלומר אלינו, חיוך מזמין, מתפנק, זוהר, בטוח בעצמו. היא כל כך מהוקצעת וכל כך מתוחכמת עד שאפשר לטעות בה. לחשוב שהיא עוד כוכבנית הוליוודית רדודה שזמנה קצוב, סרטיה מוגבלים ועתידה ידוע מראש.

אבל דרו ברימור מכירה את הוליווד מכל צדדיה, על הטוב ועל הרע שבה. היא חוותה הכל על בשרה. היא יודעת היטב מה היא רוצה ולאן תלך מכאן. בגיל 40, מצולקת ומודעת, מפוכחת וממוקדת, היא אחת הנשים החזקות בתעשיית הסרטים. סיפור חייה המפותל עוד יתוסרט ואף יוסרט, משום שהוא מגלם את כל מה שהוליווד מנסה למכור לנו כבר 100 שנה לפחות: התקווה לחיים טובים יותר.


ב־1995, בגיל 20 בדיוק, לפני 20 שנה בדיוק, הצטלמה דרו ברימור לירחון ״פלייבוי״. זו הייתה, לכאורה, הלבנה האחרונה בחומה, המסמר הסופי בארון הקבורה של הקריירה שלה. לפלייבוי מצטלמות בדרך כלל נערות כפר שרוצות לעשות את זה בעיר הגדולה או כוכבות זוהרות בדימוס שמנסות להראות לעולם, ואולי גם לעצמן, שהגוף שלהן עדיין יפה ומושך.

ברימור הייתה הגברת מהקטגוריה השלישית: זו ששמה קצוץ על הכל ועל כולם. זו שניסתה הכל. זו שחיבלה בחייה. זו שחיפשה נואשות תשומת לב. ואהבה. אבל לכי תמצאי אהבה בהוליווד. כי גם אם תמצאי, היא בסוף תתרסק לך בין הידיים.

חיים שלמים עד גיל 15

ברימור נולדה ב־1975, בקליפורניה, למשפחה של שחקנים. מוריס ברימור, ג׳ורג׳י דרו ברימור, מוריס קוסטלו, מיי קוסטלו, ג׳ון ברימור ודוריס קוסטלו, כולם היו בני משפחה שעסקו, עשרות שנים לפניה, במשחק; גם אביה, ג׳ון דרו ברימור, שעזב את אמה, ג׳ייד, זמן קצר אחרי הולדתה. השניים התגרשו סופית כשדרו הייתה בת 9.

במשך שנים התרחקה דרו מאביה השיכור, הביקורתי, המתוסכל, הכועס, ורק כשהיה כבר חולה מאוד בסרטן, קצת לפני שמלאו לה 30, הסכימה להתפייס עמו ולהיות לצדו בימיו האחרונים.

עוד לפני שהייתה בת שנה נבחנה לסרטון פרסומת. את הקריירה הקולנועית פתחה בסרט זניח בגיל 5. כעבור שנתיים כבר זכתה לתהילת עולם בתפקידה הראשון המשמעותי כגרטי, ילדונת מתוקה עם עיניים פעורות, בשובר הקופות האלמותי של סטיבן שפילברג ״אי.טי״.

שנתיים לאחר מכן, בת 9 בלבד, הייתה כבר מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה על תפקידה בסרט ״גירושין נוסח הוליווד״.

אבל הראש שלה היה במקום אחר. הוריה נפרדו סופית, העולם שלה התרסק והיא החלה לעשן סיגריות ולשתות אלכוהול בלי שמישהו ידע או ינסה לעצור אותה. את יום ההולדת העשירי שלה חגגה עם חברתה הטובה במועדון עד שעות הלילה המאוחרות. היא שאפה לריאותיה מריחואנה, ונכנסה לעולם הקוקאין עוד לפני שמלאו לה 13. בגיל 14, אחרי שאמה לקחה קצת אחריות על חייה ושלחה אותה לגמילה (שלא ממש הצליחה), היא ניסתה להתאבד בחיתוך ורידי ידיה. כעבור שנה פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, ״Little Girl Lost״. ברימור, בת 15, חיה כבר חיים שלמים. הסוף נראה קרוב. הקץ היה מובן מאליו. אבל זו הייתה, מתברר, רק ההתחלה. התחלה חדשה.

אחרי שבגיל 16 הצליחה לשחרר את עצמה, בעזרת בית המשפט, מלפיתתה של האם, עברה להתגורר בגפה בלוס אנג׳לס, התחתנה עם ג׳רי תומאס, הבוגר ממנה ב-12 שנה, ובהמשך התגרשה ממנו. ב-1995 חוותה ברימור טרנספורמציה מושלמת. נכון שהצטלמה באותה שנה בעירום ולא היססה לחשוף את שדיה מול עיניו הנדהמות של דיוויד לטרמן בטלוויזיה האמריקאית, אבל ההחלטה שלה, בגיל 20 בלבד, להקים חברת הפקות עצמאית בשם ״Flower Films״, שינתה את מסלול חייה. הכל החל להסתדר, וההצלחה לא איחרה לבוא. הצלחה ביג טיים.
 
בשנים הקרובות תהיה ברימור, כשחקנית, שותפה למספר הצלחות קולנועיות כמו ״באטמן לנצח״, ״גברים בצד״, ״צעקה״, ״סיפור מטוגן״ (עם לוק ווילסון, שעמו ניהלה רומן קצר) ו״זמר החתונות״ המשעשע, לצד מי שיהפוך לחבר קרוב ולשותף לדרך, אדם סנדלר, הפרטנר המושלם לקומדיות רומנטיות כמו ״50 דייטים ראשונים״ ו״תקועים בחופשה״. גם הסרט הראשון שהפיקה, בגיל 24 בלבד, באמצעות החברה שהקימה, היה קומדיה רומנטית, ״אף פעם לא התנשקה״, שם היא מגלמת עיתונאית חנונית שחוזרת לתיכון שלה כדי להפוך לאישה גזעית ולזכות בגבר הראוי לה.
 
שנה אחר כך נכנסה ברימור האמביציוזית לליגה של הגדולים, כשהפיקה וגם כיכבה, לצד לוסי לו וקמרון דיאז, באחד משוברי הקופות הגדולים של שנת 2000, ״המלאכיות של צ׳רלי״, גרסה קולנועית רבת פעלולים לסדרת הבנות האהובה משנות ה-70.


ברימור ב"מלאכיות של צ'רלי". באדיבות "יס" 

75 מיליון דולר הושקעו בסרט, שגרף עד כה לא פחות מ-265 מיליון. שלוש שנים אחר כך יצא לאור סרט ההמשך, ״המלאכיות של צ׳רלי: בהילוך גבוה״, שהחזיר למסכים את דמי מור והכניס סכום דומה, כ-260 מיליון דולר. ברימור, להזכירכם, הייתה אז רק בת 28.

"האישה היפה בעולם״

״כל חיי חלמתי לביים״

הסרטים שבהם ברימור מעורבת, מאז ועד היום, כשחקנית, כמפיקה וגם כבמאית, תמיד משקפים את דמותה כאישה צעירה, עצמאית, שנאבקת ונחושה לנצח. גם בחייה האישיים, נקייה מסמים וחפה מאלכוהול, היא חיפשה במאה ה-21 את האחד והיחיד.

אחרי שסיימה את הקשר עם לוק ווילסון, התאהבה בקומיקאי טום גרין. השניים נאלצו לדלג מעל מהמורות רבות כמו סרטן האשכים שממנו סבל ושריפה שפרצה בביתם, עד שלבסוף נישאו ב-2001, רק כדי להיפרד כעבור פחות מחצי שנה. המאהב הבא היה פבריציו מורטי, מתופף להקת הרוק הנחשבת הסטרוקס, והפעם החזיקה הזוגיות חמש שנים תמימות. קצת אחרי שנפרדו, הוכתרה ברימור במגזין ״פיפל״ כלא פחות ולא יותר מאשר ״האישה היפה ביותר בעולם״.

רומנים עם השחקנים ג׳סטין לונג וזאק בראף, הבמאי ספייק ג׳ונז, התאיידו להם בזה אחר זה, בדיוק כשם סרטה המצליח ״הוא פשוט לא בקטע שלך״.
ההצלחות הגדולות באמת היו באותן שנים במשחק (גלובוס הזהב על משחקה כאדית' בובייה, לצד ג׳סיקה לאנג, בדרמה הטלוויזיונית ״גנים אפורים״) ובבימוי (בסרט הנעורים המקסים ״תחליקי״, שם גם שיחקה).

בארבע השנים האחרונות חייה סוף- סוף התייצבו, עם סוחר האמנות היהודי וויל קופלמן, שלו נישאה ב-2012 וילדה, בגיל 37 וחצי, בת ראשונה בשם אוליב, ואחריה, לפני פחות משנה, בת שנייה שעונה לשם הססגוני פרנקי.

אחרי שהפכה לפרזנטורית של חברות קומסטיקה (״קאבר גירל״) ואופנה (״גוצ׳י״), מדגמנת דרו ברימור כעת, בפרוס העשור החמישי לחייה, לוק של אמא, אישה אוהבת ומנהלת אחראית. אבל בתוך תוכה, למרות הכל, מאחורי החיוך המעוצב ההוא, היא עדיין אותה מורדת שרוצה לשנות את העולם ולהפוך אותו לנשי יותר, לחכם יותר ולרגיש יותר. בדיוק כמוה.