ככל שהדברים נוגעים למור, היא בהחלט מבצעת עבודת משחק ראויה לשבח, שעיקרה מעבר מעודן, לפעמים בלתי מורגש, ולעולם לא מלודרמטי מדי, ממצב של חדות אינטלקטואלית אל עבר אזור הדמדומים השכלי ושקיעת התודעה. מור משכילה להוסיף גם שפת גוף המשלימה את התקלפותם ונשירתם בזה אחר זה של המאפיינים האנושיים והבוגרים אצל חולת האלצהיימר.
למרות נוכחותם על הבד של שמות הוליוודיים כבדים למדי כמו מור, בולדווין וסטיוארט, הרי שתקציבו הכולל של ״עדיין אליס״ עמד על חמישה מיליון דולר בלבד. זוהי עדות נוספת לעצם ההתגייסות הכללית לשם הבטחת האוסקר לשחקנית שאכן הייתה ראויה לו השנה יותר מכל מתחרותיה.
רוחי, כולה בת 11, תקועה בתווך - בין הכלום הגברי ללא כלום הנשי. בלי אופקים לשאוף אליהם, ללא עבר שנגזל ממנה עם בריחת אמה, ובלי שום עתיד ראוי, אלא אם היא תחדל להתגורר במיטת אבא. רוחי חייבת להיעקר מביתה, משכונתה וממשפחתה, רק כדי שתוכל למצוא לעצמה זהות להזדהות עמה.
אל העזובה הנפשית, שבתוכה שקועות הדמויות השונות ב״בן זקן״, חיברה הבמאית כורם מבע חזותי משלים. בעזרתו של הצלם שפיר סרוסי היא מכוננת על הבד מראה עלוב בכוונה תחילה, שמסתייע בשוטים ארוכים, תוך הימנעות ככל האפשר מצילומי תקריב, ובתמיכה של עריכה מינימלית בלבד. הפטאליזם האפתי שבו מדשדשות הדמויות מוצא לו, אם כך, פרטנר ויזואלי תואם, ובכך כאילו בוקעת מהבד איזושהי שלמות יצירתית.
התרעות פיקוד העורף