ג׳ף ברידג׳ס כבר בכלל לא נלהב לקחת על עצמו תפקידים בסרטים. בגיל 65 יש לו דברים ופרויקטים אחרים בראש, ביניהם גם אלבום מוזיקה חדש כזמר קאנטרי, שהוציא ממש לאחרונה, ובו הוא נחוש לעזור למאזינים לישון טוב יותר (עד השלב שבו ברידג׳ס עצמו מופיע בחלום, כפי שהעיד כתב ה״גרדיאן״ שסיקר את האלבום).
אבל תסריטים עדיין מגיעים אל סף דלתו, כי ככה זה כשאתה שחקן זוכה אוסקר, סוג של אגדה חיה, שמגיע גם משושלת של שחקנים מוצלחים לא פחות ממך. וכך, מדי פעם, מגיע תסריט שבכל זאת מצליח לגרום לברידג׳ס להסכים להתחייב לתהליך הארוך והמורכב הזה שנקרא ״תפקיד בסרט״. ״אני יודע מה זה מצריך״, ברידג׳ס הסביר במסיבת עיתונאים לאחרונה. ״צריך סרט מסוג מאוד מסוים, כדי לגרום לי לעזוב את כל הפרויקטים האחרים שלי ולהסכים להתחייב״.
״סרגיי היה נהדר. עשיית סרטים היא אמנות של שיתוף פעולה, וסרגיי יודע איך ליצור סביבת עבודה נהדרת על הסט, גם משחררת וחופשייה, וגם מחייבת. לא כל במאי יודע לעשות את זה״.
״ליהוק זה הכל. לא רק בנוגע לשחקנים, אלא לגבי כל הצוות. גם המפיקים מאוד חשובים לאווירה ולתחושה על הסט, וכולם פה עשו יופי של עבודה, כדי לגבש את כולנו יחד. לכל שחקן יש גישה שונה לעבודה. יש שחקנים בעסק הזה שיסכימו לעבוד רק אם יפנו אליהם על הסט בשם הדמות שלהם, והם
״בטח. זה החלק הכי כיף. היו לנו כמה חבר׳ה מעולים, שהיו אחראים לפעלולים והנדסו את הסצינות האלה, גם כדי שנחסוך מעצמנו פגיעות. הביאו לי כפיל שעשה את הסצינות המורכבות מדי. הוא היה דומה לי להפליא. אני אוהב לעשות כמה שיותר פעלולים שאפשר, כי זה גורם לי להרגיש כמו ילד שוב. לפעמים הם ממש צריכים לעצור אותי, אבל מה אני יכול לעשות? זה כל הכיף בלעשות קולנוע״.
התרעות פיקוד העורף