מותו של ווקר היה ללא ספק הדבר הטרגי ביותר שיכול היה לקרות, לא רק לקולגות שאהבו אותו, אלא גם לפרנצ׳ייז הקולנועי המגה מצליח, המכונה ״מהיר ועצבני״. מאז 2001 גילם ווקר את דמותו של בריאן אוקונר, השוטר הסמוי שנשלח להסתנן לכנופיה של מרוצי רחוב לא חוקיים (בהובלת וין דיזל) ולבסוף מדלג אל הצד השני של המתרס.
״לא היינו צריכים לראות זה את זה כל יום או לבלות יחד כל הזמן כדי לשמור על קשר ולאהוב״, מספרת רודריגז על הקשר הקרוב עם ווקר, ״היה לנו מאוד אכפת זה מזה. כל אחד עקב אחרי ההתפתחויות בחיים האישיים של השני. היינו מסוג החברים שבודקים מה קורה זה אצל זה. נולדה לו תינוקת כשצילמנו את הסרט הראשון. לראות את ההתפתחות שלו כאבא היה דבר יפהפה. העובדה שהוא עזב אותנו כל כך מוקדם מאוד כואבת. זה גרם לי לחשוב על זה שאני בעצמי בת תמותה״.
הסרט החדש זימן לה עבודה עם כמה אנשים מעניינים, ביניהם גם במאי סרטי האימה ג׳יימס וואן (״המסור״, ״לזמן את הרוע״), שקיבל את המושכות לסרט השביעי, וגם עם קורט ראסל, שהצטרף לחגיגה. ״הוא מדהים״, היא משבחת את ראסל, ״הבחור יודע קצת על כל דבר. ממש אהבתי לדבר איתו. וין הזמין אותו אליו הביתה כמה פעמים והוא פשוט בחור מגניב. בשבילי זה היה אדיר לשחק איתו כי אני כל כך אוהבת את הסרטים שלו״.
״את מתחילה להבין שאת עובדת עם במאי של סרטי אימה כשהחתונה של הדמות שלך מתרחשת בכנסייה שנמצאת בתוך בית קברות. הוא בחור נהדר, מאוד רגיש לפרטים, וזה בדיוק מה שאנחנו כשחקנים צריכים. עם כל הפיצוצים, השורות הבודדות, והעובדה שזה סרט אקשן גדול, צריך במאי שיודע לאזן את כל אלה עם מעט עומק ורגש כדי שהדברים לא ייעשו כאוטיים או בומבסטיים מדי. עם כל המכוניות המעופפות עוד אפשר לחשוב שזה סרט מדע בדיוני״. לדמות שלך קורים הפעם כל מיני דברים, שדווקא מספקים לא מעט רגש.
בעוד תפקיד המתאגרפת ההוא סלל בפניה את הקריירה, הוא גם הטיל עליה את קללת הטייפקאסט, אבל מבחינתה זה ממש בסדר. ״הדביקו לי את הטייפקאסט הזה בשנייה שעשיתי את הסרט הראשון שלי״, היא אמרה בראיון ב־2010, ״אבל את מאפשרת לעצמך להיות מתויגת. אם אחליט שאני לא רוצה לגלם יותר את הבחורות הקשוחות האלה, אני פשוט אעשה איזה סרט אינדי, שבו אגלם בחורה ענייה שעוברת תהליך רגשי, ואז אזכה בפרס על בכי, או על כך שצילמתי סצינת אונס. בסופו של דבר אני לא בעסק הזה בשביל המשחק. אני רוצה להיות מישהי שאני יכולה לכבד או שאני מחשיבה כמעניינת וכיפית. אני פה כדי לבדר אנשים ולהגיד משהו על כוח ועוצמה נשית״.
הדעה הזאת לא השתנתה בחמש השנים האחרונות, אבל רודריגז כבר לא מפחדת לפצות את פיה על היעדר הגיוון בהוליווד לנשים בעלות רקע אתני כמוה. רק בשבוע שעבר היא אמרה בראיון לאתר Nj.com שהיא בוחרת מאוד בקפידה את התפקידים שלה, ושלא פעם זה כמעט עלה לה בקריירה. ״יש לי מודעות עצמית מאוד גבוהה, ויש קווים מסוימים שאני לא אחצה״, היא אמרה, ״אני לא יכולה לקחת כל תפקיד. אני לא אהיה, למשל, השרלילה. אני לא יכולה להיות הבחורה שמקבלת תחושת העצמה כי היא נאנסה. אני לא יכולה להיות הבחורה שחווה העצמה ואז מתה. פשוט אמרתי לעצמי: תצטרכי לבנות אבטיפוס משלך ולא משנה אם תפשטי רגל תוך כדי כך. וכמעט פשטתי רגל. פעמיים. אבל לבסוף אנשים הבינו. אוקיי, מישל היא לא פתיה, אי אפשר להשפיע עליה עם תהילה וכסף, אז הפסיקו להציע לי תפקידים מהסוג הזה. זה גם מלכוד 22, זה עזר לי וגם דפק אותי. דבקתי באקדח שלי, ואני אישה גאה. אנשים מבינים את זה, אבל גם לא הובלתי סרט על הכתפיים מאז הסרט הראשון שעשיתי״.
רודריגז ללא ספק לוקחת את תפקיד הבאד גירל קצת יותר מדי רחוק, וגם בחייה האישיים היא מקפידה לשמר את החזות הקשוחה, שלא לומר, מופרעת. היו לה כמה וכמה היתקלויות עם החוק לאורך השנים. בשנת 2004 היא בילתה 48 שעות בכלא אחרי שנעצרה בעקבות שורה של עבירות - מנהיגה תחת השפעת אלכוהול ועד לתאונת פגע וברח. היא נשלחה לעבודות שירות ונענשה במאסר על תנאי לשלוש שנים, אבל הפרה את החוק שוב מהר מאוד. היא גם נעצרה מספר פעמים על נהיגה במהירות מופרזת. ב־2006 שוב נשלחה לכלא, הפעם ל־60 יום, אבל שוחררה באותו היום עקב צפיפות. ב־2008 נשלחה פעם נוספת לבית הסוהר על עבירות דו־ מות ועל הפרת תנאי השחרור שלה, אבל חזרה הביתה אחרי 18 יום.
בשנים האחרונות הצד פורע החוק שלה נרגע מעט, אבל היא מצליחה לייצר עניין בתחומים אחרים. ב־2013, אחרי רומנים עם דיזל ואוליבר מרטינז, הודתה בראיון למגזין ״אנטרטיינמנט וויקלי״, שהשמועות בדבר הנטיות המיניות שלה נכונות, ושהיא אכן ביסקסואלית. ״ניסיתי את שני הצדדים״, אמרה, ״אני עושה מה שאני רוצה. אני יותר מדי סקרנית כדי לשבת כאן ולא לנסות מה שאני יכולה. גברים הם מסקרנים, וגם נשים״.
מותו של ווקר שיגר אותה למה שהיא מכנה כ״בולמוס״ של התנהגויות פראיות. צילומי פפראצי שלה עם זאק אפרון והדוגמנית קארה דלווין, שבהם נראו גילויי חיבה מופגנים, הגיעו לכותרות ב־2014, וניכר היה שלרודריגז, כרגיל, ממש לא דחוף להתנצל או לספק הסברים. בראיון מחודש מרץ שעבר היא סיפרה שהרגישה ״משוגעת״ אחרי מה שקרה לו והסבירה שווקר היה סוג של מייצב בחייה, או קול שפוי, וזו הסיבה לכך שהיא מתקשה עד היום להתאושש ממותו. ״דחפתי את עצמי להרגיש״, היא אמרה, ״הרגשתי ששום דבר שאעשה לא יוכל לגרום לי להרגיש שאני חיה, אז פשוט המשכתי לדחוף את עצמי יותר ויותר חזק. טיילתי בעולם, עשיתי סקס וניסיתי להתעלם מכל מה שהרגשתי. הרבה דברים שעשיתי בשנה שעברה הם לא דברים שהייתי עושה בדעה צלולה״.
סרטי ״מהיר ועצבני״ העשירו את קופות האולפנים בקרוב ל־2.4 מיליארד דולר, והם נחשבים לאחת ההצלחות הקולנועיות הגדולות ביותר בז'אנר סרטי האקשן. בימים אלה רודריגז כבר נערכת לצילומי הסרט הבא בסדרה, שככל הנראה לא תסתיים לעולם. ולא שיש לה בעיה עם זה. ״זה כאילו שיש איזו תחרות בין הפרנצ'ייז לבין עצמו, והוא כל הזמן מנסה להתעלות. אני חושבת שהאפשרות היחידה לה־ תעלות על מה שעשינו עד עכשיו היא להתמזג עם פרנצ'ייז אחר, נגיד ׳הנוקמים'. לערבב עולמות. וין תמיד מדבר על זה חצי בצחוק, אבל אני אומרת ׳המממ...בעצם...', כי אחרי כל כך הרבה סרטים, לאן עוד אפשר להגיע?״.
התרעות פיקוד העורף