אחיזת עיניים: החדש של עמוס גיתאי הוא בלוף חלול, פרימיטיבי וריקני

"צילי", סרטו העלילתי ה-22 של הבמאי הישראלי, נראה כמו מוצר שהיה צריך להיפסל בימי הבראשית של הסרט האילם, בשל חוסר כיוון, גיוון, מטרה וגם בגלל השעמום המוחלט שבו

מאיר שניצר צילום: ללא
מתוך הסרט "צילי"
מתוך הסרט "צילי" | צילום: יח"צ

"צילי" מורכב, אם כך, מכמה שוטים ארוכים ביותר, נטולי דמיון חזותי, וגם ממחול קצר (?) המלווה את כותרות הפתיחה של הסרט. אילו מדובר היה ביצירה בעלת משמעות, ניתן היה לעצור בנקודה זו ולקבוע באופן מלומד כי יותר משהוא סרט, "צילי" הוא וידיאו-ארט. אבל למה לומר דבר שכזה, ובתוך כך לשקר לקוראים במצח נחושה? אמנם מילון אבן שושן אינו נדרש כלל למונח "חארטה", אבל מילון עולמי לעברית מדוברת מאת דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה יודע להגדיר זאת כ"שטות, שטויות, דבר הבל".

תגיות:
קולנוע
/
סרטים חדשים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף