ומה הפעם על האש? חמישה סרטים מצרפת, ארבעה מארצות הברית, שלושה מאיטליה, שניים מהפזורה הסינית, ועוד נציגים של התעשיות בהונגריה, יפן, יוון, נורווגיה ובריטניה. בסך הכל 19 סרטים ששובצו לתחרות הראשית (מתוך סך כולל של 1,850 סרטים שהוגשו לוועדות הניפוי והשיבוץ השונות בפסטיבל). מובן שיהיה זה טיפשי לנתח או לנבא מגמות פילמאיות בטרם נחשפו הסרטים, שכולם יציינו בקאן את הפרמיירה העולמית שלהם.
ובכל זאת, הסקרנות גואה לנוכח הנבחרת האיטלקית הכוללת הפעם סרטים של פאולו סורנטינו, מתיאו גא-רונה ונני מורטי. סורנטינו יגיע עם ״נעורים״, המפגיש על הבד את מייקל קיין, הארווי קייטל ורייצ׳ל וויז, בסיפור המתמודד עם מקורות היצירה האמנו-תית. מורטי, שכבר זכה ב״דקל הזהב״ בעבור סרטו ״חדרו של הבן״, יבוא עם ״אמא שלי״, המציב במרכזו במאי קולנוע שאינו מצליח להתאושש ממות אמו. גארונה, מי שהפליא ב״גומורה״, משגר הפעם לקאן את ״סיפור הסיפורים״, שאינו אלא מחרוזת של סיפורי פנטזיה בכיכובם של סלמה הייק, ונסן קאסל וטובי ג'ונס.
הבמאים גיום ניקלו וסטפן בריזה, ביחד עם הקולנועיות ולרי דונזלי ומייוואן לה בסקו (מי שעשתה את ״פוליס״) , משלימים הרכב צרפתי חידתי.
מאמריקה מגיעים טוד היינס, שסרטו ״קרול״ הוא עיבוד לרומן מאת סופרת המתח פטרישה הייסמית', שממוקם בשנות ה-50 ועוסק בצעירה ניו יורקית המתאהבת באישה מבוגרת ממנה בהרבה. רוני מארה וקייט בלאנשט מובילות את עלילת הסרט. גאס ואן סנט משגר את ״ים העצים״, שבו מאתיו מקונוהיי וקן ווטנבה עורכים מסע רוחני אל הר פוג'י ביפן.
דני וילנב הקנדי יביא לתחרות סרט אמריקאי חדש, ״סיקאריו״ שמו (עם אמילי בלאנט, ג'וש ברולין ובניסיו דל טורו), המתאר את עלילותיה של סוכנת cia צעירה במקסיקו. עוד נציג אמריקאי הוא ״מחלה כרונית״ שביים מישל פרנקו המקסיקני, ואליו לוהקו טים רות' ושרה סאתרלנד.
הנציגות המזרח-אסייתית מורכבת משלושה שמות חזקים במיוחד: היפני הירוקאזו קורה-אדה (עם ״אחותנו הקטנה״), הסיני ז'יאה ז'אנג-קה (״גם הרים מסוגלים להיפרד״) והטיוואני הנערץ הו שיאו-שיאן, שעד כה הרבה לעשות סרטים קאמריים, והפעם מפתיע עם סרט בשם ״המחסל״, המתמקד באמנויות הלחימה הסיניות.
חותמים את הרשימה יואכים טרייר הנורווגי וסרטו ״מרעיש יותר מפצצות״ (עם ג'סי אייזנברג ואיזבל הופר), וג'סטין קורזל האוסטרלי בהפקה בריטית חדשה ל״מקבת״ השייקספירי. מיכאל פסבנ-דר מגלם את דמותו של המלך השאפתן שנטרפת עליו דעתו, ואילו מריון קו-טיאר, כמה לא צפוי, תהיה ליידי מקבת המגואלת בדם.
בראש חבר השיפוט שיידרש להכריע בין 19 המועמדים הוצבו הפעם האחים ג׳ואל ואיתן כהן, שלפני 24 שנה היממו את באי הפסטיבל עם יצירת המופת שלהם ״ברטון פינק״, שזיכתה אותם אז ב״דקל הזהב״. הפעם הם מתמקמים בצד השני של האירועים. לצדם יכהנו כשופטים גם הבמאים קסבייה דולן מקנדה וגיירמו דל טורו המקסיקני, השחקניות סופי מרסו (צרפת), סיינה מילר (בריטניה), רוזי דה פלמה (ספרד) והשחקן ג׳ייק ג׳ילנהול האמריקני, וכן המוזיקאית ממאלי רוקיה טראורה.
עוד קודם לתחילת התחרות, ייחשף הערב, בסיום טקס הפתיחה, הסרט "בראש מורם", שיוקרן מחוץ לתחרות. זהו סרטה של הבמאית הצרפתייה עמנואל ברקו, שצולם באזור קאלה שבצפון צרפת, ובו קתרין דנב ובנואה מגי-מל הוותיקים מתמודדים עם בעיותיו של צעיר עבריין. תהיה זו הפעם הראשונה ב־68 שנות הפסטיבל שסרט שנעשה בידי אישה יפתח את האירועים.
עוד יוצגו מחוץ לתחרות הרשמית סרטים חדשים של וודי אלן, סולימן סיסה, רוברט גדיגיאן וברבט שרדר. להקרנת חצות שובץ החדש של גספר נואה, ״אהבה״ שמו. נואה, שסרטיו בעבר (ובמיוחד ״בלתי הפיך״) עשו כבר סקנדלים גדולים, מבטיח כי הסרט הנוכחי, המתרכז בעיקר בפעולות איברי המין, יהיה מעודן. קשה להאמין.
גם הנציגות הישראלית, והשנה היא דלילה במקצת, תיחשף בהקרנות מחוץ לתחרות המרכזית. אלעד קידן יציג את סרט הביכורים שלו, ״היורד למעלה״, עם איתי טיראן ואורי קלאוזנר. הכוכבת האמריקאית נטלי פורטמן תגיע לקאן עם סרטה החצי-ישראלי ״סיפור על אהבה וחושך״, על פי ספרו הנודע של עמוס עוז. פורטמן, שכתבה ואף ביימה את הסרט, שיבצה את עצמה גם לתפקיד הראשי, שבו היא מגלמת את דמות אמו המנוחה של הסופר.
הפסטיבל הנוכחי יהיה הראשון שייערך תחת נשיאותו של פייר לסקור, איש טלוויזיה ותיק בצרפת, המחליף בתפקיד את ז׳יל ז׳אקוב בן ה-85, שסיים אשתקד 37 שנות כהונה בראשות הפסטיבל. ז'אקוב, שמונה בשנת 1977 כמנכ״ל האירוע הענקי, שינה לחלוטין את אופיו. אחת התרומות הבולטות שלו הייתה כשכונן את המסגרת המקבילה לתחרות, ״מבט מסוים״ שמה, החושפת קווי יצירה קולנועית חריגים לעתים.
השנה אפשר יהיה למצוא בין סרטי ״מבט מסוים״ עבודות חדשות של שני היוצרים הבולטים מרומניה - קורנליו פורומבויו וראדו מונטיאן; סרט של הפיליפיני הפורה כל כך ברילנטה מנ-דוזה; גם במאית איראנית צעירה בשם אידה פנהנדה תזכה לחשיפה ראשונה, וכך גם במאי אתיופי בשם יארד זלקה.
היפנים הוותיקים נעמי קוואסה וקיושי קורוסאווה שולבו אף הם במסגרת הזו, ובאופן מפתיע נקלע אליה גם התאילנדי אפיצ'טפונג וירסטקול, שלפני כמה שנים זכה להניף את ״דקל הזהב״ הנכסף, בזכות עבודתו הסתומה ״הדוד בונמה זוכר את גלגולו הקודם״.
הנהלת הפסטיבל הודיעה שהיא מצפה השנה ל-35 אלף מבקרים, כ-5,000 מתוכם יהיו עיתונאים. אלף אנשים מועסקים בהרצתו השוטפת של היריד העצום הזה, שמתנהל על פני עיר שלמה, וכולל לא רק מאות ביתנים ודוכנים, אלא גם כ-50 אולמות הקרנה, שבהם מריצים בין היתר את המסגרות המקבילות - ״שבועיים של הבמאים״ ו״שבוע הביקורת״, וכמובן את שוק הסרטים הבינלאומי.
תיירים וסתם אזרחי העיר קאן מוזמנים מדי ערב לחוף הים, לצפייה משותפת בסרטים קלאסיים. השנה, למשל, יוקרנו על החוף ״איבן האיום״ של אייז-נשטיין, ״ראן״ של קורוסאווה, ״פארק היורה״ של ספילברג וגם ״הבלונדיני עם הנעל השחורה״.
וראוי לסיים בנימה פטריוטית חיובית. הנציגות הישראלית השנה תהיה דלה למדי, אבל בתחרות סרטי הסטודנטים יתמודד ״עשרה רחובות, מאה עצים״, סרטו של מיקי פולונסקי מבית הספר ״מנשר״. על רונית אלקבץ הוטלה משימה לא פשוטה - להתייצב בראש צוות השיפוט של סרטי ״שבוע הביקורת״, שם נחשפים השמות הטריים שיובילו את דור הקולנוענים הבא.
התרעות פיקוד העורף