קובי מחט הוא תסריטאי, במאי, שחקן ומנחה. בין הסדרות שכתב: הקומדיות ״זבנג״, ״כוכבי השכונה״ ו״שמש״. בשנת 2000 החל להנחות בערוץ הילדים את ״ששטוס״, ובהמשך הנחה עוד תוכניות רבות בערוצים שונים, כגון ״אסיפת הורים״, לצדו של פרופ' עמוס רולידר, ותוכנית הבוקר ״לחיות טוב״ עם אפרת אנזל.
מחט שיחק בסדרות מצליחות דוגמת ״הפיג׳מות״, ״השמינייה״, ״עספור״, ״אליפים״ ועוד. ב-2011 ביים והפיק את תוכנית הילדים ״המכולת של הדוד חיים״ ואת קלטת הילדים ״מיקי״, ומאז המשיך בעשייה זו גם בסדרות ״רוי בוי״, ״יניב המגניב״ ו״מאיה פפאיה״. בימים האחרונים עלה לאקרנים סרטו הראשון, ״גויאבות״, שאותו ביים וכתב עם אלון גור אריה.
דוגמה מצוינת היא הסדרה 'פיק אפ', שעם כותביה נמניתי גם אני; הכסף היה נחמד, מעולם לא התנסיתי בסוג כזה של כתיבה לפני כן, השמות היו נוצצים, וחשבתי שיהיה נחמד לנסות. לשמחתי לא כתבתי הרבה דיאלוגים לפרקים רבים מדי, התוצאה לא הייתה משהו שאני בהכרח הייתי צופה בו, והסדרה שקעה בתהום הנשייה. אם הייתי גונז? לא ממש. אמנות זה מצוין, והיום אני עושה מאמצים להוציא פרויקטים בוטיקיים שאני גאה בהם יותר. עם זאת, אנחנו חיים במדינה שכדי לייצר בה תרבות צריך להביא כסף מבית או מגורם מסחרי או מפילנתרופ שהוא במקרה גם קרוב משפחה, ואין לי כזה; ולכן, פה ושם יהיו גם פרויקטים כאלה, ואני חי איתם בשלום״.
בעוד מחט מדבר על תרבות ואמנות, התדמית שלו היא דווקא זו של ״המנחה מערוץ הילדים״. ״האמת היא שאני מעדיף להפתיע״, הוא אומר. ״מין משהו כזה שמלווה אותי מילדות. הייתי תלמיד די שובב, הרבה מהילדים החדשים בכל בית ספר חדש שאליו הגעתי רצו לעשות איתי שטויות. ועם זאת הייתי תלמיד מעולה, אלא שאת זה גילו רק בסוף השליש או הסמסטר בגילים מאוחרים יותר, בנקודה הזאת כבר ביקשו להיות איתי בקבוצות למידה. לא נלחמתי כדי שיכירו בעובדה שהייתי תלמיד טוב או אינטליגנט, אני מעדיף לתת לעבודות שלי לדבר בעד עצמן. אני גם לא מנסה לחנך בעשייה שלי, עשייה תרבותית מהסוג שאני עוסק בו היא בראש ובראשונה בידור, אלא שבין השורות אני משתדל להכניס גם איזה ערך מוסף או שניים, ולהשתמש בעברית שימושית אבל תקינה ומאתגרת לפרקים, או מסרים חשובים. ב'גויאבות' למשל אחד המסרים העיקריים הוא התמודדות עם השלטון - בעוד אנחנו, המבוגרים, נוטים לקבל את הדין ומשלמים עוד מסים או שותקים כאשר מעלים לנו את מחירי החלב, בסרט האזרח הכי קטן והכי נמוך - ילד - מחליט שאסור לקבל את הדין ויוצא להפגנת יחיד שסוחפת אחריו את ההמונים; עוד מסר עיקרי בסרט הוא כוחן הגדול של הנשים״.
גם בסרטו החדש, ״גויאבות״, הוא לא מתרחק מעולם הילדים. ״ברמת היצירה לילדים אני עושה את זה כבר שנים בבימוי, הפקה וכתיבה״, הוא אומר. ״ואני לא מדבר על היצירות הזוטרות שבהן אלא על הכוכבים הכי גדולים -יובל המבולבל, מיקי, הדוד חיים וכר. כך שאני נמצא בקלחת כבר שנים. לגבי הקולנוע, אנחנו הראשונים, אבל ממש הראשונים. יונייטד למשל מעולם לא עשתה סרט כזה, בטח לא מיוזיקל. למעשה שום חברת הפקה והפצה אחרת לא הרימה מעולם את הכפפה הקולנועית. אנחנו עד כדי כך ראשוניים בתחום הזה בארץ, שהנענו את גלגלי התעשייה לכיוון, ומיד אחרינו התחילו לקרום עור וגידים הפקות נוספות שניסו לחקות אותנו. אחת מהן תצא באוגוסט השנה כמדומני, ואחרות מתוכננות לפסח לדעתי, וכולנו נרוויח מהפריחה של הז׳אנר החדש. פעם נתנו לנו לראות רק תוכניות מיובאות בפריים טיים, והיום השוק כולו על טהרת הפקות המקור. בסופו של דבר, אחרי שתהיה בטח
הצפה קטנה בז׳אנר, ישרדו הטובים והחלשים ינשרו״.
התרעות פיקוד העורף