***
ארנדט, יהודייה ילידת גרמניה שמצאה מקלט בניו יורק, התפרסמה בעיקר בשל מחקריה על אודות מבנה המשטר במדינות טוטאליטריות, וכמובן בגלל הדוח על משפט אייכמן, שפרסמה בראשית שנות ה־60 והביא להוקעתה בקרב חוגים יהודיים וציוניים נרחבים. הניסיון של אושפיז לדון במחלוקות התיאורטיות הללו באמצעות סרט שאינו מתרכז בהכרח בפירוט חייה האישיים של הפילוסופית, אלא מתעקש לברר על הבד את גרעין הטיעון ההגותי של ארנדט, נידון מראש לכישלון. לכן כל כך מפתיע היה לגלות שהסרט עצמו אינו מרדים, ואף אינו גולש אל האיכויות הדידקטיות המוכרות משידורי הטלוויזיה החינוכית.
כמו בתחרות לסרטי עלילה, גם בתחרות הדוקומנטרית נותרו עוד שלושה מתמודדים, וגם כאן חובה לקוות שחשיפתם תוסיף איזשהו פלפל לאגף הרדום הזה של הפסטיבל השנה. ומי שכל לבטי הקולנוע הישראלי העכשווי אינם נוגעים לו ומוכן להסתפק בהישגי העבר, מוזמן להקרנת "שלושה ימים וילד" על פי סיפור מאת א.ב. יהושע שתיערך היום אחרי הצהריים במסגרת הפסטיבל. המארגנים מבטיחים עותק חדש, ששופץ דיגיטלית ומבליט את איכויות הצילום של דוד גורפינקל, חתן פרס ישראל הטרי, שצילם סרט זה (אורי זוהר הוא הבמאי) לפני 48 שנה, עם עודד קוטלר הצעיר, שגרף את פרס השחקן המצטיין בפסטיבל קאן עבור הופעתו סרט.
התרעות פיקוד העורף