יש לי חיבור רגשי לכל אחד מהיוצרים בעברית. י.ח ברנר הוא אהוב ותיק ודמות שסקרנה אותי במשך שנים על שנים. בייחוד הרצח שלו. יונה וולך היא גיבורת הנעורים שלי. האופק שהיא שרטטה הצילה את חיי בתור גיי צעיר. כל אחת מהדמויות היא אישיות מאוד חזקה ומרתקת, ולעשות סרט זה אומר להיכנס למערכת יחסים מחייבת ותובענית, במשך שנתיים או שלוש. אז בהחלט הגיע הזמן לצאת הפסקה קטנה."
הדובר: יאיר קידר (45), יוצר סדרת "העברים", במרכזה זיקתו לגיבוריו הספרותיים (ברנר, ביאליק, לאה גולדברג, יונה וולך), רגע לפני ש"העלמה בלובשטיין" על המשוררת רחל ו"אישה פשוטה" על זלדה רואים אור מקרנה.
הסרט 'לאה גודלברג בחמישה בתים' - היה שינוי ברמת ההתקבלות, והייתי יכול להתקדם עם עשיית שאר הסרטים. זה מיזם של תרבות - הוא מתמקד בכותבים, אבל לוקחים בו חלק הרבה יוצרים, והוא נועד גם ליצירת סרטים, שזאת אמנות שונה לחלוטין מאומנות הכתיבה. זהו פרויקט רב תחומי, המשלב יוצרים מתחומים שונים, ליצירת תרבות עכשווית, המבוססת על הקלאסיקה העברית".
"יש פה שילוב בין כמה גורמים. הביוגרפיה של רחל מאוד השפיעה: ההחמצה, הסוף הידוע מראש, הטראגיות והחולשה. אבל יותר מהכל, זאת הכתיבה שלה, כמובן. הייתה לה יכולת ליצור תחכום, שנראה כמו פשטות, כמו גם עברית נבואית. אתה צריך להבין שבאותה תקופה, שנות ה-20, עוד לא דברו עברית מדוברת כמו שרחל כתבה. זאת המצאה שלה. היא כל כך מבריקה, עד שנדמה לעיתים שרחל כתבה מתוך עברית חיה. היכולת שלה לנבא איזו עברית ידברו, ולכתוב בה - זה דבר נדיר ביותר".
"הלחנים זה עניין שעוזר. אני לא יודע אם זה נכון אבל אני חושב שבמקרה של רחל, כמו במקרה של לאה גולדברג, צורות השיר הפשוטות והבסיסיות -אין פה סלסולים ומבנים מורכבים של שיר, אלא מבנים פשוטים ושירים קצרים -בנויים בצורה צלילית וסימטרית, מה שמקל על ההלחנה שלהם. זה דורש הלחנה. במקרה של שתי המשוררות האלה - הלחנים עובדים שעות נוספות לקנוניזציה שלהן. הם כלי פנטסטי. אין ספק בכלל. אפשר היה לעשות סרט רק על הלחנים".
"האמת היא שאני נמנע בסרטי 'העברים' מגילויים חדשים. זה תפקיד העיתונאי, או התחקירן. אני חושב שהאנשים האלה ראויים לסרטים, בלי
"זלדה ניסתה כל השנים להוציא לאור, אבל לא הצליחה. כשהיא סוף סוף הצליחה, היא התקבלה נפלא. פשוט נפלא. אבל אין פלא. לאגדת זלדה נוסף התיאור המופלא של עמוס עוז את מורתו ב'סיפור על אהבה וחושך"'.
התרעות פיקוד העורף