הכירו את הסרט התיעודי "המדען": קופרודוקציה ישראלית־ספרדית המספרת, בשילוב אנימציה, את סיפורו של פרופ' רפאל משולם, זוכה פרס ישראל לכימיה על גילוי רכיבי הקנאביס, שהפך שם דבר בעולם.
אחרי שיחד עם יחיאל גאוני וחביב אדרי גילה ב־1964 את החומר הפעיל בקנאביס - ה־THC - המשיך במחקר ופיתוח התחום, עד שהפך למומחה מספר 1 בעולם. הסרט מתאר גם את הקשיים שבהם נתקל הפרופסור מול הממסד הנוקשה, הממאן להכיר בקנאביס כתרופה, מסיבות שונות ומשונות.
אחרי שיחד עם יחיאל גאוני וחביב אדרי גילה ב־1964 את החומר הפעיל בקנאביס - ה־THC - המשיך במחקר ופיתוח התחום, עד שהפך למומחה מספר 1 בעולם. הסרט מתאר גם את הקשיים שבהם נתקל הפרופסור מול הממסד הנוקשה, הממאן להכיר בקנאביס כתרופה, מסיבות שונות ומשונות.
במהלך השנים עקב אחרי פרופ' משולם הבמאי צחי קליין ("גראס באישור רופא"). ב"המדען" מספר פרופ' משולם על חייו כילד ניצול שואה מבולגריה, דרך העלייה לישראל ועד לקריירה כחוקר הראשי של הכימיה והביולוגיה של הצמח הפופולרי ביותר בעולם.
לרגל יציאת הסרט, נפגשתי עם צחי קליין, במאי הסרט ופעיל מרכזי בנושא הלגיטימציה לקנאביס רפואי, והמוזיקאית יסמין אבן, שהלחינה את פסקול הסרט.
איך נוצר החיבור בינך לבין משולם?
"לפני 15 שנה אמי אובחנה עם סרטן שד. האונקולוגית לחשה לה: 'תשיגי חשיש, זה יעזור לך לעבור את הטיפולים הקשים'. אמא שאלה אותי מה אני יודע על חשיש, ודאגה נורא שזה יפגע לה במוח. זה מה שהיה ידוע אז לציבור. באותה שנה פרופ' משולם זכה בפרס ישראל לחקר הכימיה. המחקר שלו התפרסם בתקשורת, והוא גם נתן הרצאות לקהל. שמעתי הרצאה שלו ויצאתי בהלם. כל מה שחשבתי שאני יודע על קנאביס, או חשיש, היה הפוך. ניגשתי אליו אחרי ההרצאה לשאול מה שאמא שאלה: האם זה יכול להזיק למוח? הוא הסתכל עלי וענה: 'כנראה שלא הקשבת להרצאה שלי', והמשיך: 'בדקנו את ההשפעה של קנאביס על המוח. המערכת הקנבינואידית מגנה על המוח! היא לא מזיקה לו'. כן. חשבתי שאני לא מבין טוב, אז הייתי חייב לשאול. שנים אחר כך חזרתי לראיין אותו לסרט 'גראס באישור רופא'. וחזרתי ונפגשתי איתו שוב ושוב, כשהמשכתי לעסוק בתחום הקנאביס".
"לפני 15 שנה אמי אובחנה עם סרטן שד. האונקולוגית לחשה לה: 'תשיגי חשיש, זה יעזור לך לעבור את הטיפולים הקשים'. אמא שאלה אותי מה אני יודע על חשיש, ודאגה נורא שזה יפגע לה במוח. זה מה שהיה ידוע אז לציבור. באותה שנה פרופ' משולם זכה בפרס ישראל לחקר הכימיה. המחקר שלו התפרסם בתקשורת, והוא גם נתן הרצאות לקהל. שמעתי הרצאה שלו ויצאתי בהלם. כל מה שחשבתי שאני יודע על קנאביס, או חשיש, היה הפוך. ניגשתי אליו אחרי ההרצאה לשאול מה שאמא שאלה: האם זה יכול להזיק למוח? הוא הסתכל עלי וענה: 'כנראה שלא הקשבת להרצאה שלי', והמשיך: 'בדקנו את ההשפעה של קנאביס על המוח. המערכת הקנבינואידית מגנה על המוח! היא לא מזיקה לו'. כן. חשבתי שאני לא מבין טוב, אז הייתי חייב לשאול. שנים אחר כך חזרתי לראיין אותו לסרט 'גראס באישור רופא'. וחזרתי ונפגשתי איתו שוב ושוב, כשהמשכתי לעסוק בתחום הקנאביס".
למה משולם נתפס דווקא על נושא הקנאביס?
"הוא חיפש נושא שלא מתעסקים איתו בתחום החומרים האלה, ועניין אותו הקשר בין הכימיה של החומרים וההשפעה הביולוגית שלהם. עד אז אף אחד לא חקר את הקנאביס, לא ידעו מה החומר הפעיל שלו, ואיך הוא עובד בגוף. זה גם לא עניין אף אחד. הוא חשב שזה ייקח שישה חודשים. הוא כבר למעלה מ־50 שנה עוסק בתחום הקנבינואידים, תחום שהוא פיתח. כך שמכנים אותו האבא של המחקר בקנאביס".
גם הסרט הקודם שעליו עבדת היה על קנאביס.
"הנושא מאוד חביב עלי, ולא רק סרט עשיתי. סיימתי עכשיו לימודי תואר שני עם מחקר בתחום הקנאביס. המחקר שלי עסק בהשפעת הטיפול בקנאביס על חולים במחלקה סיעודית מבחינה מצבם הבריאותי, איכות חייהם וצריכת תרופות. מאז 2007 אני אוחז ברישיון להדריך מטופלים לשנע קנאביס".
יסמין אבן, איך היה לעבוד על הפסקול?
אבן: "העבודה על הפסקול הייתה מרתקת. הסיפור של משולם כולל רגעים מרגשים ביותר, כמו הילדות בצל השואה, או המפגשים שלו עם חולים וטיפול בהם. יחד עם זאת, בסרט יש גם סצנות אנימציה מיוחדות, שמתארות תגליות מדעיות - מה שאתגר אותי ביצירת סאונדים מתאימים".
עבדת עם צחי גם על הסרט הקודם.
"כן. אני חושבת שיש לו שפה ייחודית, שמתבטאת גם בתסריט וזורמת למוזיקה. למרות שיש בסרטים של צחי רגעים קשים וכואבים, יש עטיפה של אופטימיות ועתיד טוב יותר".
למה בחרת דווקא בשיר "טחנות הרוח של מחשבתך" כשיר הנושא?
"משהו במילים שלו מתלבש על הדמות של פרופ' משולם. איש שכולו חיבור בין מחשבה, רוח ולב".