העלילה: די־ג’יי צעיר מהשוליים של לוס אנג’לס מנסה לפרוץ קדימה באמצעות אותו טרק אולטימטיבי אחד ויחיד, שיעשה עבורו את העבודה השחורה בזירת המועדונים. בדרך מקרה, בהפסקת ג’וינט אחת, הוא פוגש בדי־ג’יי קשיש המתנדב להפוך למנטור המוזיקלי שלו, ולהוליך אותו באופן מושכל אל אותו טרק נכסף. לבד מהקריירה הענפה שלו, אותו קשיש (כמעט בן 40, שומו שמיים) מתהדר גם בעוזרת צעירה במיוחד (אמילי רטאייקאוסקי), שאינה מגבילה את פעילותה עמו רק לשעות המשרד. כל צופה בן יומו מבין שהגברת הזאת תהווה חיש מהר מקור צרות מדמם במערכת היחסים אב־בן, הנבנית על הבד בין הצעיר השאפתן בגילומו של זאק אפרון ובין הקשיש המופלג, שאותו מגלם ווס בנטלי.
מקס ג’וזף, שזו לו עבודת הביכורים הקולנועית, פעל עד כה בתחום הפרסומות ובהפקה לערוץ MTV. הרבה השראה הוא לא מביא עמו לזירת הצילומים של “אנחנו החברים שלכם”, וניכר שגם נושא הדרכת השחקנים לא ממש חזק אצלו. אולי זו הסיבה שהוא משתדל להדביק לסרט ההתבגרות השגרתי הזה כמה היבטים חברתיים המאפיינים את אזור לוס אנג’לס רבתי, שבו מתחוללת העלילה.
מובן מאליו שלסרט מוצמד פסקול המדגים את מגוון האפשרויות של המוזיקה האלקטרונית העכשווית מהדאנס ועד ההאוס. בהיעדר כל ידע, גישה, אוזניים תואמות או אוזניות מקצועיות, לא תצורף כאן הערכה של פן יצירתי זה בהפקת הסרט.