שה למצוא תחליף לתחושת הקהילתיות, הלכידות החברתית והחיזוק האמוני שמעניקה השירה הדתית למאמיניה. היא מסמלת בעבורם את השייכות למסורת שנמתחת על פני דורות, עוטפת אותם בתחושת ביטחון, ומעניקה להם מקור אחיזה לתקווה. את זה ידע גם ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו ומהמשוררים החשובים, שעלה לארץ ב־1965, ותוך זמן קצר החל במסע בין עיירות הפיתוח, בניסיון לחדש את שירת הפיוטים ולהפיח חיים בעולים החדשים מצפון אפריקה, שהלכו לאיבוד בארץ המובטחת.
בפסטיבל "דוקאביב גליל", שייפתח היום ויימשך עד שבת, 31 באוקטובר, יוקרן "שיר ידידות", סרטו של הבמאי רפאל בלולו, המביא את סיפורו יוצא הדופן של בוזגלו. הסרט נוצר במסגרת סדרת "העברים" של הבמאי יאיר קדר, שמטרתה לעשות היכרות עם גדולי הספרות העברית. אלא שבין היוצרים שעליהם נוצרו סרטים עד היום, אפשר למצוא את י"ח ברנר, המשוררת רחל, זאב ז'בוטינסקי, זלדה, יונה וולך, לאה גולדברג, ח"נ ביאליק ("מלך היהודים"), אך אף לא משורר־סופר אחד ממוצא מזרחי.
בין השמות שהעלו יודעי דבר מזרחים - כקונטרה לדבריה של רז - היה שמו של ר' דוד בוזגלו. "כשיאיר קדר פנה אלי ושאל אם אני מכיר אותו, אמרתי כן, אבל האמת היא שלא ידעתי עד כמה הוא משמעותי", מעיד בלולו. "אם הולכים דור אחד אחורה, מגלים שבוזגלו נחשב עבורם לדמות קאנונית. אם לוקחים דור אחד קדימה – מגלים שהוא נמחק לגמרי מהתרבות הממסדית".
"אולי זה העיוורון שבו לקה, שמנע ממנו לראות את המצב. אולי זה כמו שאמר בנו: אבא סחב על גבו את הגאולה. בוזגלו חי על מסורת של אלף שנות פיוט, שעד היום מתקיימת מבחינתו. כל הדי.אן.איי התרבותי שלו כמה לציון. והנה, הוא חוזר לארץ ישראל, ולא תופס מה קורה. בשיריו הוא מתכתב עם הביטוי 'לבי במזרח' של ר' יהודה הלוי, ואומר שהוא מעדיף לאבד את כל היקר לו תמורת הזכות לחיות בארץ ישראל. זה המטען הדתי והאמוני שאיתו הגיע לירושלים. התמזל מזלה של התרבות ישראלית, בטח של קהילת יוצאי צפון אפריקה, שהוא הגיע עשר שנים מאוחר יותר מגלי העלייה הגדולים. אנשים שהיו בארץ מוצאם במעמד התפרקו לחתיכות, נאלצו לעבוד בעבודת כפיים ובהכנסת דחק. ר' דוד בוזגלו יצר גאווה. הוא היה מנהיג, במובן העמוק של המילה. עבר מקהילה לקהילה, הרים לה את הראש, והחזיר את הזיכרון המתוק של הגלות היפה".
"הכתיבה שלו הפכה מכתיבה יהודית קלאסית על ציון, לכתיבה שעסקה בנושאים לא פשוטים, כמו לאן נעלם אלוהים. הוא שאל שאלות לגבי התרבות, וגם תהה איך זה שמערכת היחסים בין יהודים לערבים נמצאת במקום הזה, כשבגלות הם חיו בהרמוניה תרבותית. הוא לא עשה זאת ממקום מתריס או מתנגד לישראל. ר' בוזגלו אהב את ישראל, ולא היה מוכן להוציא עליה דיבה".
התרעות פיקוד העורף