הקופרודוקציה הקוריאנית-יפנית-סרבית מספרת את סיפור חייו קורע הלב של זמר האופרה Bae Jae-chul, שהקריירה שלו התקדמה בצעדי ענק ברחבי אירופה כאשר חלה בסרטן בלוטת התריס וכתוצאה מכך איבד את היכולת להשתמש במיתרי הקול. אחרי מאבק סיזיפי להתגבר על התוצאות ההרסניות של המחלה והניתוח, ביי הצליח להחזיר לעצמו את היכולת לשיר, למרות שלא חזר למנעד העצום וליכולת הקולית שהייתה לו לפני שחלה.

הזמר, שהגיע לארץ להקרנות הראשונות של הסרט במסגרת פסטיבל הקולנוע הקוריאני בסינמטקים, אומר שכיום הוא מעריך הרבה יותר את היכולת המופלאה להפיק מוזיקה מהגוף האנושי. “אני מרגיש שהצלחתי להחזיר את קולי לבערך 50-60 אחוזים ממה שהיה קודם,” הוא מציין. “כמובן שאחרי שחליתי, הבנתי שקיבלתי מתנה מהאלוהים ושהמתנה לא באמת שייכת לי. היא שייכת לאלוהים. לכן באופן טבעי אני מעריך את המתנה הזאת עוד יותר מאשר בעבר, ואני מטפל בקול ודואג לבריאות עם ערך מוסף של אחריות.”

ביי אומר שהדרך הארוכה והקשה בחזרה לבריאות ולשירה, לימדה אותו כמה שיעורים מאלפים על החיים. “כשאיבדתי את קולי לפני עשר שנים, המשמעות עבורי הייתה שאיבדתי הכל. עבורי השירה הייתה, והיא עדיין, מראית הכל. אני הקדשתי את עצמי לשירה כל חיי. השירה היא החיים שלי. אבל הניסיון שעברתי לימד אותו כל כך הרבה דברים יקרים, שאני מאמין שהיו הכרחיים עבורי כדי לגלות את המשימה האמיתי שלי כזמר.”

למרות המכה שקיבל, כאשר שמע לראשונה שקריירת השירה שלו נגמרה, ביי אומר שהוא לא חש אבוד. “כשהתעוררתי מהניתוח הרופא אמר לי: ‘עבורך לשיר זה כמו לרוץ עם רגל אחת, אני חושש שזה יהיה בלתי אפשרי עבורך לחזור לשיר.’ כמובן שבאופן טבעי זה היה מסר מבהיל עבורי אבל באופן מוזר חשתי מאוד רגוע באותו הרגע.”

"נשארתי אופטימי"

האמונה הדתית של הזמר הצילה אותו. “מאחר ואני מאמין באלוהים, הרגשתי שהוא העניק לי את הרגע ההוא כדי להוכיח לי משהו, ולכן הוא חייב לגרום לי לשיר שוב, הוא יגרום לי לשיר שוב. קיבלתי תחושה של שלווה שלא ניתן לתאר במילים. כך שאני חייב להודות שכל הזמן נשארתי אופטימי ומלא שלווה. או במילים אחרות, אני יכול לומר שהרגשתי שאני נמצא בידיו של האלוהים. אחרת, לא הייתי יכול להמשיך לחיות.”

למרות נס ההחלמה והחזרה של יכולת ההבעה והשירה שלו, ביי עדיין צריך להסתגל לעובדה שהרפרטואר השירתי שלו הצטמצם מאוד. אין ספק שהמשוכה הזאת הייתה קשה במיוחד עבורו, אבל ביי אומר שהוא פשוט הסתגל והתמקד בדברים חדשים. “ לפני שאיבדתי את קולי הראשון, תמיד השתדלתי להיות זמר ‘מושלם’, והקדשתי לכך הרבה מאוד מאמצים. אבל עכשיו, באמצעות החוויה שעברתי, הבנתי שהאדם לא יכול להיות ‘מושלם’. זהו אחד מהשיעורים החשובים שקיבלתי כשאיבדתי את הקול. ואז הבנתי שאני צריך לקבל את מי שאני, שאני רק יכול לעשות את המיטב שלי עם מי שאני, מתוך כוונה אמיתית, תודה ואהבה לבני האדם. זה מה שהאל רוצה שאני אעשה באמצעות השירה שלי.”

הדרך בחזרה לשירה חייבה את ביי לשנות את סדרי העדיפויות שלו. “עם היכולות הקוליות המוגבלות שלי, אני לא יכול לעלות על במת האופרה,” הוא מציין. “זה הביא אותי לגלות שירים נפלאים שלא ממש התייחסתי אליהם בעבר. הם אינם הירואיים כמו אריות הטנור ששרתי בעבר באופרה, אבל כל אחד מהם מעניק לנו תקווה ואהבה.”

ביי היה מעורב רק באופן חלקי מאוד בהפקה של הסרט על חייו, אבל הוא אומר שהוא מאושר מהתוצאה הסופית. “תודות לכל מי שהיה מעורב בהפקה, אני חייב לציין שזה סרט נפלא ואני מאושר מהתוצאה. אבל זוהי הרגשה משונה מאוד לשבת ולצפות בסרט על חיי, במיוחד משום שהסרט נאמן מאוד למה שבאמת קרה. זה ממש מרגיש כאילו אני צופה בסרט דוקומנטרי.” ביי היה רוצה שהצופים בסרט יקחו איתם הביתה מסר חשוב. “לעולם אל תרימו ידיים, האמינו אחד בשני ותאהבו האחד את השני, תתמכו זה בזה, ואז הנס יוכל להתרחש לכולם.”

מה עושה זמר אופרה שמאבד את הקול?

סרט חדש, "הטנור", מספר את סיפור חייו קורע הלב של זמר אופרה שחלה בסרטן בלוטת התריס, איבד את קולו - והשתקם. "הבנתי שקיבלתי מתנה מהאלוהים ושהמתנה לא באמת שייכת לי"