אתרי רכילות ההוליוודיים התענגו בספטמבר של השנה שעברה על שני מקרים משונים שאירעו בביתו של קיאנו ריבס בהוליווד. ב־12 בספטמבר 2014 התעורר ריבס בסביבות ארבע לפנות בוקר כששמע רעשים מכיוון הספרייה שלו (כן, ריבס מאוד אוהב לקרוא, עוד נגיע לזה בהמשך). הוא הלך לבדוק מה קורה שם ומצא אישה זרה, בשנות ה־40 לחייה, יושבת בכורסה שלו. האישה הודיעה לו שהיא באה לפגוש אותו, ואילו ריבס דיבר איתה ברוגע ובאותו זמן צלצל למשטרה, שהגיעה במהירות, עצרה אותה ולקחה אותה לאבחון פסיכולוגי. ואז – וזה באמת מדהים – כעבור שלושה ימים בלבד נכנסה מטרידנית נוספת לביתו של ריבס משער שחברת הניקיון שכחה לנעול. האישה הזאת לא הלכה לספרייה אלא התפשטה, התקלחה במקלחת של קיאנו ואז שחתה בעירום בבריכה שלו. למרבה הצער הכוכב לא היה בבית הפעם, וחברת הניקיון שלו הבחינה בשחיינית והודיעה לבוס, ששוב נאלץ לצלצל למשטרה.

הסיפור הזה היה די מדהים גם אם הסרט הבא של ריבס לא היה “דפיקה בדלת” – מותחן פסיכו־סקסואלי שבו הוא מגלם איש משפחה למופת שמסתבך בסיוט חייו אחרי שפתח את הדלת לשתי בחורות סקסיות שנתקעו בלי טלפון במבול דווקא מחוץ לבית שלו ודווקא כשאשתו והילדים נסעו לסוף שבוע, והוא נשאר לבד בבית. אבל הסרט הבא של ריבס, שעלה אצלנו בשבוע שעבר וצולם בצ’ילה, הוא כן “דפיקה בדלת”, שבו שני האינצידנטים של הסטוקריות המוזרות של ריבס מהחיים האמיתיים מתחברים לכדי מותחן אימה ארוטי. לא ראינו את המטרידניות האמיתיות של ריבס, אבל אפשר לנחש שהן היו פחות אטרקטיביות מהדוגמנית הצ’יליאנית לורנזה איזו (שהיא גם אשתו של במאי הסרט, איליי רות, שידוע בתור במאי של סרטי אימה רטרואיים כמו "קדחת הבקתה") והשחקנית אנה דה ארמס הקובנית, המגלמות את שתי הפאם פאטאליות שממררות לריבס את החיים.

להמשיך עוד ועוד



אך גם אם הוא מסוג הגברים שנשים זרות מתגנבות לביתו, ריבס לא מתרגש. "אני בחור די פשוט", הייתה תשובתו כשנשאל לאחרונה בראיון איך ההצלחה הכבירה לא עלתה לו לראש. "מאז שהייתי ילד רציתי להיות שחקן. התחלתי לעבוד כשחקן באופן מקצועי בגיל 15. היה לי מזל גדול שניתנה לי ההזדמנות לפתח קריירה. תמיד ניסיתי לשמור על פשטות".

ובכל זאת, אנחנו לא חושבים שקיאנו ריבס בחור פשוט. מצד אחד בגיל 51 הוא עדיין מדבר כמו הטמבל מ"ביל וטד". מצד אחר, הוא טוען שהוא קרא את כל שבעת הרומנים ו־3,200 העמודים של "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט. מצד אחד, הטענה הרווחת היא שקיאנו בדיכאון, ולא רק בגלל התמונה מכמירת הלב שלו יושב על ספסל ואוכל סנדוויץ' לבד כשהוא נראה שפוף ומדוכא, אלא כי הוא באמת נאלץ לעבור דברים לא פשוטים בחייו. בין היתר, חברתו ג'ניפר סיים הפילה את בתם חודש לפני הלידה ולאחר זמן קצר נהרגה בתאונת דרכים. ואולי, כמו שחלק ממעריציו מאמינים, ריבס הוא בכלל בן אלמוות, מה שיכול להסביר את העובדה שהוא לא ממש השתנה ב־20 השנה האחרונות וגם את הדמיון המפליא שלו לשחקן התיאטרון הצרפתי פול מונה שמת ב־1922.

כרגע נראה ששום דבר לא ישמח את ריבס יותר מאשר להיות בן אלמוות, שכן על פי עדותו הדבר שהוא הכי נהנה ממנו הוא לשחק בסרטים וזה מה שהוא רוצה להמשיך לעשות עוד ועוד (וחיי נצח גם יאפשרו לו לקרוא את עשרת הכרכים של "ארטמן, או כורש הגדול" מאת מדלן דה סקודרי, אם הוא עוד לא קרא אותם). לעת עתה הוא הולך לקריין את סרטו הדוקומנטרי Deep Web של חברו הטוב אלכס וינטר (שגילם את ביל ב"ההרפתקה המצוינת של ביל וטד" ו"מסע הכזבים של ביל וטד"), החוקר את האזורים האפלים והלא ממופים של האינטרנט. וחוץ מזה, בנוסף ל"דפיקה בדלת", בשנתיים הקרובות עומדים לצאת חמישה מותחנים חדשים בכיכובו של ריבס, כולל סרט המשך ל"ג'ון וויק" שהוא מצלם בימים אלה.

ואף שהוא לא דיבר על כך בזמן האחרון, ריבס אף פעם לא פוסל סרט חדש ושלישי של "ביל וטד". אם ג'ים קרי חזר ל"טיפשים בלי הפסקה" אחרי גיל 50, אין שום סיבה שריבס לא יחזור לנעליו של טד המטאליסט רפה השכל באותו גיל. אנחנו מחזיקים אצבעות.