פילוסופית חנה ארנדט, זאת שטבעה את המונח "הבנאליות של הרוע", היא לא רק פרסונה המוזכרת בימי שואה למיניהם, אלא גם עכשיו, כשגלי טרור תוקפים בגלים - גם כאן וגם בעולם - ומגלים עד כמה הרוע טבוע עמוק בצלם האדם. בימים אלה מוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ "ויטה אקטיבה", סרטה התיעודי של עדה אושפיז שבו היא מגוללת את סיפור חייה של ארנדט ומתמקדת בתפיסתה את מהות הרוע האנושי. רעיון שהופך אקטואלי מתמיד בימי חולירע.
ארנדט, ילידת גרמניה, נחשבת כיום לאחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות ופורצות הגבולות במאה ה־20. המחלוקת הקשה שעוררה בישראל, באירופה ובארצות הברית בתחילת שנות ה־60, כשדיווחה ל"ניו יורקר" על משפט אייכמן, וטבעה את המושג "הבנאליות של הרוע", לא שככה בקלות.
תובנותיה של ארנדט על הפושעים הנאצים כאנשים רגילים, שומרי חוק, אזרחים הגונים ונורמטיבים בחוגים הנאציים, המאמצים בלי מחשבה נוספת אידיאולוגיות פשיסטיות, פתחו עידן חדש של חקר השואה ורצח עם.
"ויטה אקטיבה" מביא את סיפור חייה והגותה הפוליטית והפילוסופית של ארנדט, תוך שימוש בקטעים ממשפט אייכמן שטרם נחשפו וחומרי ארכיון תקופתיים נדירים, כולל סרטונים פרטיים של שומרים וסוהרים המבלים בשעות הפנאי שלהם במחנות ריכוז. חומרים קשים לצפייה הממחישים את תמצית הבנאליות של הרוע האנושי.
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, התקבל הסרט ל־14 פסטיבלים בינלאומיים, נרכש על ידי ענקית ההפצה האמריקאית "צייטגייסט", ויופץ בבתי קולנוע באמריקה, איטליה, פורטוגל, הבלקנים וגרמניה. בימים אלה הוא מוצג כאמור בסינמטקים בתל אביב, חולון, חיפה, שדרות וירושלים.
"הדחף הראשון שלי לעשות סרט על חנה ארנדט היה אכן מטבע הלשון שלה 'הבנאליות של הרוע', שהוא כל כך פוטנציאלי ומפלח מציאות", מודה עדה אושפיז, דוקומנטריסטית ותיקה ("אסורות", "אירוסי דמים", "כלות המדבר", "זבל טוב" ועוד). "לא אחת מצאתי את עצמי חושבת עליו בהקשר של אירוע כזה או אחר, במציאות הפוליטית והחברתית שלנו, ואפילו האישית שלי. לחילופין, נרתעתי מהשימושים הנפוצים של המושג, שבמהותו קורא תיגר על הקלישאות באופן שהופך אותו עצמו לקלישאה. בסופו של דבר הכל התחיל במקרה. לפני חמש שנים, באחד המקרים שנדמה היה לי שאיתרתי את הבנאליות של הרוע בחיי, אמרתי לעצמי - למה בעצם אני לא עושה סרט על חנה ארנדט. כל השאר היסטוריה".
התרעות פיקוד העורף