כשזה מגיע לנראות על המרקע הקטן, נראה ש־2015 הייתה שנת הטרנסג'נדרים. סיפור הרכילות החם של השנה החולפת היה כמובן הפיכתו של האלוף האולימפי ואיש "משפחת קרדשיאן", ברוס ג'נר, לקייטלין ג'נר. השחקנית לברן קוקס הפכה לשחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה שזכתה בפרס אמי על תפקידה כדמות טרנסג'נדרית בדרמה המצליחה "כתום זה השחור החדש". וגם הסדרה “טרנספרנט", המספרת על משפחה יהודית בלוס אנג'לס שמגלה שאבי המשפחה הוא טרנסג'נדרית, זכתה בשנה שעברה בגלובוס הזהב לסדרה הטובה ביותר, כאשר ג'פרי טמבור ("המופע של לארי סנדרס", "משפחה בהפרעה"), המגלם את האב, זכה באותו טקס בפרס השחקן הטוב ביותר.
ייצוגים של גברים טרנסג'נדרים בקולנוע ובטלוויזיה הם נדירים יותר, ובכל זאת, הילארי סוונק זכתה באוסקר הראשון שלה לשחקנית הטובה ביותר כשגילמה בחור טרנסג'נדר בסרט העצמאי הקשה מנשוא המבוסס על טרגדיה אמיתית, "בנים אינם בוכים". כמו כן, הסרט הבלגי מ־97' –
Ma vie en Rose – שמספר את סיפורו של ילד שמרגיש כמו ילדה.