כמו שעשה ב"נאום המלך", שב הופר ועושה גם מ"הנערה הדנית" סרט התאווררות בורגני, שבו מושם דגש על הגישה הדידקטית, הרומנטית־מלוקקת מדי. ער לערכים המסחריים הבוקעים מתוך סיפור טרנסג'נדרי זה, מתאים הופר את התבשיל שלו לסביבה תיירותית מעוצבת היטב, שמקלה מאוד על עיכולו. ובאותו העניין גם אדי רדמיין, שגרף אשתקד את האוסקר עבור גילום דמותו של סטיבן הוקינג בסרט “התיאוריה של הכל". פה הוא עושה את וגנר/אלבה, ועושה זאת רע.
על השוודית אליסיה ויקנדר, המגלמת את דמותה של גרדה וגנר (דווקא כאישה סטרייטית, ולא כ"איום" לסבי), אפשר להעיד כי איבדה לגמרי את הבלמים מאז שהתפרסמה ב־2012 בהופעותיה ב"אנה קרנינה" וב"סיפור מלכותי". בשלוש השנים שחלפו מאז הספיקה להופיע בעוד 11 סרטים. מהר מדי, הרבה מדי ובלתי משכנע.
אנטוניחסן ג'וזטחסן הוא שמו של השחקן המגלם את דמותו של דיפאן, הלוחם שפרש מהמאבק. בחודש מאי אשתקד, בזמן הפסטיבל, הרבו כלי התקשורת הצרפתיים להדגיש את העובדה שהוא עצמו היה בעברו לוחם במחתרת הנמרים הטמילים, שאליה גויס בכוח עוד בהיותו ילד. עם המעבר שלו לצרפת שינה ג'וזטחסן כיוון, וכיום הוא מוכר כסופר וכפעיל בארגוני זכויות אדם. השחקניות המגלמות לצדו את תפקידי האם והבת ניצבות לראשונה בחייהן מול מצלמה.
התרעות פיקוד העורף