מטבע הלשון "יורים ובוכים", שהפציעה בארץ במקביל לפרסומו של הקובץ "שיח לוחמים", מקבלת כעת מימוש מפתיע דווקא בסצנה מרכזית בסרט "עין בשמים". סצנה זו עוקבת אחר חייל אמריקאי המשגר טיל אל ריכוז אזרחי בניירובי בירת קניה, ומיד לאחר פעולה כירורגית זו, הכרוכה כמובן בהרג חפים מפשע, זולגות הדמעות מבעד לעיניו הרחומות. לא באופן מטאפורי, אלא ממש נוזל מלוח. מובן שגם החיילת היושבת לצדו בחדר הבקרה תורמת את דמעותיה לסצנה המרגשת.



דומה כי לבד מהצרימה המוגזמת הזו, "עין בשמים" מצליח להפתיע לטובה גם את כל מי שקץ בגילויי הצדקנות בנוסחיה ההוליוודיים, שבשנים האחרונות באה לידי ביטוי בסרטים כמו "מטען הכאב" או "צלף אמריקאי". ואולי הפתעה ערכית זו קשורה בכלל לעובדה ש"עין בשמים" הוא קודם כל הפקה מתוצרת בריטית. אומנם זו מתארת שיתוף פעולה אמיץ בין צבאות המערב במלחמתם העיקשת באסלאם הקיצוני, אך שומרת לעצמה מקום לתמרן בין הדימוי האובייקטיבי־ענייני של האנגלים לבין האופן הרגשי־מלוקק שבו מיוצג על הבד האינטרס האמריקאי.
 
עלילתו המהודקת של "עין בשמים" עוקבת אחר מבצע משותף של בריטניה, ארצות הברית וקניה, שבמהלכו מאותרים שלושה מראשי המבוקשים של הארגון המוסלמי "א־שבאב" השולט בחלקים נרחבים של מזרח אפריקה. שלושת המסוכנים מגיעים לבית חסוי בניירובי, שבו הם מכשירים שני מחבלים לפעולת התאבדות הצפויה להמית לפחות 80 אזרחים. הפעלתו של מזל"ט המצויד בטילים מתוחכמים אמורה אומנם לטרפד את המזימה, אך כאמור לעיל מדובר בשכונה צפופת אוכלוסין. מה עושים? מתייעצים עם מומחים למשפט בינלאומי, דורשים גיבוי משרי ממשלה פחדנים, מתלבטים בקול על מוסריות המבצע כולו, ולבסוף קורעים את האמ־אמא של המוסלמים.
 

הפריסה התיאטרלית למדי של מגוון הקונפליקטים שבהם נתקלים מבצעי הפעולה המורכבת – מהלן מירן מפקדת המבצע, דרך אלן ריקמן המגלם את הגנרל הממונה עליה, ועד ארון פול שהוא היורה והבוכה – מתובלת בקטעי אקשן אמינים למדי. העובדה שגאווין הוד (שלפני עשור זכה באוסקר על בימוי "צוצי") משכיל למהול יחד ויכוחים אידיאולוגיים עם קטעי פעולה, וזה עובד היטב, היא ההישג המפתיע של "עין בשמים".
 
מבחינות רבות "עין בשמים" הוא סוג של סרט לימודי. זאת משום שהוא מקרב את הצופים הסקרנים אל מגוון האפשרויות האלקטרוניות – תקשורת לוויינית, מתקפות מזל"ט, פצצות חכמות – שפיתחו מדינות המערב נגד האיום האסלאמי. מצד שני, חובה להביע הסתייגות מהלהיטות של עושי הסרט – הבמאי הוד והתסריטאי גאי היברט – לחשוף עוד ועוד את עובדי השטן בנוסח מוחמד. זה הרבה יותר מטריד מסתם מבט חד־ממדי על הקורה כיום ברחבי תבל. זוהי כבר בבחינת הטפה תעמולתית, שמציגה את העולם המערבי כגן עדן של צדיקים.
 
"עין בשמים" הוא סרטו האחרון של אלן ריקמן, שהלך לעולמו לפני כחודשיים. אפילו כאן, כשהוא נדרש ללעוס טקסטים די חבוטים של איש צבא, מצליח ריקמן לעצב דמות אמינה. בעצם, אמינה אפילו יותר מהדמות הנשית הנחושה שהופקדה בידיה של הלן מירן. שחקן נוסף שמושך אליו תשומת לב הוא ברחד עבדי, יליד סומליה, שכבר לפני שנתיים הפליא לעשות בסרט "קפטן פיליפס" (עם טום הנקס), שבו גילם שודד ים מפוחד השובה אוניית משא אמריקאית. הפעם הוא בתפקיד סוכן חשאי המסכן את חייו למען שלוות האדם הלבן.