כשפניה של רונית יודקביץ מתגלות לפניך, בהלה אוחזת בך, כאילו ראית משהו אסור, משהו מושלם מדי מכדי להיות אמיתי. בת 50 וטרם עלה קמט על פניה. אבל יודקביץ מצטנעת, עשרות שנים שהיא לא נותנת לזה לעלות לה לראש. "השיער שלי נורא, לא לפה, לא לשם", היא טוענת בתוקף, "יש לי שיניים עקומות קצת שלא הספקתי ליישר, ואני כבר לא אעשה זאת. יש לי כתמים מהלידות שלא עוברים, הגוף שלי רווי ניתוחים, כולל שלוש לידות קיסריות".
זה, אגב, הפתיח הקבוע של יודקביץ בכל הרצאה שהיא נותנת לפני קהל נשים. היא מודעת לכך שיופיה גורם לרגשי נחיתות אצל הבאים, ובעיקר הבאות, להאזין לה. אז לאט־לאט, ללא התנשאות, אפילו עם חוסר ביטחון, היא מחדירה את תורתה על עולם הלייף סטייל והעצמה נשית. בדומה ליעל אבקסיס, מלי לוי ורונית אלקבץ, הצליחה יודקביץ להעפיל ממשבצת הדוגמנית לזו של שחקנית אופי מוערכת. כשמחפשים מישהי שתגלם דמות של אישה בעלת סיפור חיים קיצוני, כזו שתרתק את הצופה למסך, מלהקים אותה.
אפרופו פצעים, יודקביץ ידעה שלוש מערכות נישואים שכשלו. ההצלחה שלה, היא מעידה, מתבטאת בשלושת ילדיה שאותם היא מגדירה כ"מופלאים". על אף התדמית של הדוגמנית הנצחית והנישואים המתוקשרים, היא מספרת שהיא לא בעניין של הבוהמה. "למרות שהייתי אלק בוהמיינית, לא התנסיתי בדברים של הבוהמה. עבדתי בארץ, לא עניינו אותי מסיבות וכאלה, תמיד רציתי להיות אמא, נשואה באושר, בעלת משפחה. אומנם הדברים לא קרו לי בקלות. התחתנתי בפעם הראשונה בגיל צעיר, בגיל 22, ורציתי לעבוד ובו־זמנית להיות אשת משפחה".
אז ככה ששמעתי את הרצונות שלי בגיל 9, וזה באמת מה שהפכתי להיות - עושה סטיילינג למחייתי, דוגמנית ושחקנית. מה שמוכיח שמי שאתה זה הדנ"א. וזה מה שליווה אותי בעולם הדוגמנות, כל הזוהר שבזה לא הצליח לבלבל אותי. אני כמובן לא מושלמת - בנישואים אני תמיד נכשלת. משהו מתפקשש שם, למשל ביאיר, אביו של בני עדי, אני עדיין מאוהבת למרות שהתגרשנו למעשה. איתו קיוויתי ואני עדיין מקווה, אולי, אם יצא, להיות ביחד".
לקח לי זמן להתאושש מהעובדה שיודקביץ ציינה שהיא נראית כך בלי בוטוקס וניתוחים, ועוד אחרי שנתיים קשות כאלה. "כשאתה בתוך התעשייה, שעוסקת ביופי ושופטת אותך כל הזמן, אז זה קוסם להיראות צעיר ושווה", היא אומרת. "אני חשופה למה שאומרים ומה היא עשתה וההיא עשתה, כך שאני יכולה לתת מענה לנשים בעפולה, בשדרות, בגובה העיניים, כשאני מביאה את עצמי ואת הסיפור על מה שעברתי בשנתיים האחרונות - ששברתי את מפרק הירך, אמבולנס, ניתוח חירום והכניסו לי ברגים ופלטינות לירך, ושלושה חודשים שיקום, שבהם התקלחתי עם בקבוקים כי לא יכולתי להיכנס לאמבטיה, חייתי בסלון. מצד שני, גיליתי בזמן הזה חברות מדהימה ואת ילדי המדהימים, עדי הקטן ישן לידי כדי שאם אצטרך משהו בלילה יביא לי. בנוסף לכל, לפני שנה גילו לי שיש לי משהו נדיר של אי ספיקת דם במקום ופיתחתי נמק, ועברתי עוד ניתוח. אבל שיהיו בריאים הילדים שלי, תמכו בי".
אנחנו חוזרות לדבר על מערכות היחסים שכשלו, יודקביץ מגלה פתיחות נדירה. "עם בעלי הראשון הנישואים נגמרו, כי לא הצלחנו להביא ילדים לעולם. כשהכרתי את בעלי השני, פרננדו, הברזילאי, אמרתי: אני אעשה את זה הכי טוב ואקח מאהב לטיני ונכנסתי להריון כמעט מיד. נסעתי איתו לברזיל, חייתי שם שלוש שנים, וחזרתי לארץ. פרננדו היה אמור לחזור ארצה אחרי, אבל זה לא יצא, וגם הנישואים האלה נגמרו".
יודקביץ לא עוצרת לרגע, ביצוע משימות בו־זמנית הוא לחם חוקה. "לפעמים אני אומרת לעצמי: 'שבי רגע', אבל אני לא יושבת, האדרנלין שלי מקים אותי", היא מסבירה. "כך היה גם בתקופת השיקום אחרי התאונה. לכאורה, מה הבעיה לשכב שלושה חודשים במיטה ולהתפנק, אבל לא, התחלתי לשים תמונות הום סטייל באינסטגרם ולקדם את העסק להום סטיילינג שלי. אני לא יכולה להירגע. שתי אחיותי הן גם עובדות ואמהות, אבל לאף אחת מהן אין רישיון אפילו, הן באיזשהו אופן נשארו במקום. אני תמיד רציתי להיות משהו גדול, תמיד ידעתי מה רציתי - כל מה שחשבתי עליו כל הזמן הוא מה יוציא אותי מפתח תקווה. מהבית הקטן עם העצבות, ובאמת תמיד עבדתי, מגיל 13".
"עם הדוגמנות עשיתי תואר באמנות. גם מבני זוג אני לומדת. מיואב, בעלי הראשון, למדתי נעורים מהם, זוגיות צעירה מגיל 14, למדתי איך גדלים יחד. מפרננדו למדתי הרבה על חום ומשפחתיות ולהכיר את העולם - וכמובן שאיתו הבאתי ילדים לעולם. מיאיר למדתי אהבה גדולה ומוסר עבודה, שמנסה לתת המון ערכים גם לשני ילדי הגדולים, שהם לא ילדיו הביולוגיים, אבל הוא לא עושה הפרדה בכלל. הוא אומנם לא אבא נוכח כל הזמן, אבל הוא איש משפחה מלמעלה".
אני מדברת על זה כי הוא מרשה לי, ואני מדברת על זה כדי לעזור לאחרים להתמודד עם המחלה הזאת. כשזה התחיל בקרחות קטנות ואז כל הגבות נשרו, חזרתי ואמרתי לו כמה הוא חתיך הורס גם ככה - כי זה באמת מה שהרגשתי. ההתמודדות זה לעשות מהכל צחוק. אני באמת חושבת שהמחלה הזאת יכולה להיות הקלף הכי טוב שלו, מזה הוא יהיה מקצוען ומיוחד. הוא קיבל פטור מהצבא. אני רוצה לספר את סיפורי כדי לתת כוח לאנשים אחרים, שיבינו שגם החיים של יודקביץ הם לא פשוטים. ואפשר לעבור.
מנסים להכיר לי גברים כל הזמן. אני בעשייה כרגע. חשוב לי למצב, לייצב, לעצב את מקומי בעולם העסקים. אבל באמת זה קצת עצוב לי שאין לי עם מי ללכת לישון בלילה, ועם מי להעביר צחוקים פרטיים, ולאכול ביחד. מה שמפחיד אותי זה העובדה שאני מתרגלת ללבד שלי - שכיף לי לפרוש ידיים ורגליים במיטה, וחוץ מזה אני מוקפת בגברברים קטנים".
"כשהייתי בת 25 ועשו תצוגות בקצב מטורף, הייתי עושה חמש תצוגות ביום, ועשיתי המון כסף, וכל הזמן שאלו אותי 'ומה עוד את עושה כדוגמנית?'. מה אני עוד עושה - עובדת סביב השעון, אבל כל הזמן מקטינים דוגמניות, בעולם עושים מזה קריירה מפוארת ומתעשרים מזה".
כשיודקביץ מתחילה לחפש את המלצרית כדי להזמין איזה סנדוויץ' ראוי, עולה הנושא שאף ראיון עם דוגמנית לא יכול בלעדיו: הפרעות אכילה בדוגמנות.
"עד היום, גם כשאני בת 50, כשיש לי צילומים, אני מנסה שלושה ימים קודם לאכול קצת פחות כדי שזה יעזור לבטן להיות שטוחה. זה מגיע מהמקום המאוזן הזה. אף פעם לא עשיתי דיאטות. יש לי מנגנון שפוי, אם אני מרגישה כבדות כמו בזמן השיקום מהפציעה, כששכבתי והתפנקתי, אז אני אאזן את זה, לא אוכל ג'חנון שלם, אלא חצי, אוכל יותר סלט אבל לא יותר מזה. לא מוכנה להשתעבד וגם לא הייתי מעולם כזו".
התרעות פיקוד העורף