בעולם תקין, אילו היה מתקיים דבר כזה, לא אמור היה מבקר סרטים ישראלי המתקרב לגיל פנסיה לחוות דעה דווקא על סרט נעורים העוסק בשיגועים של תלמידי שנה א' בקולג' אמריקאי. ואלה אינם סתם תלמידים, כי אם כאלה שעיקר עיסוקם הוא בייסבול, ענף ספורט הזר לגמרי להוויה הישראלית.
אלא שבין כל הדברים התיאורטיים היפים הללו לבין מה שקורה על הבד ב"כולם רוצים את זה!" רב המרחק. זאת משום שבדיחות קרש המתרחשות על רקע התבגרות סקסואלית, שמשולבות בתיאורים משמימים של נדידה קולקטיבית בין מסיבות סטודנטים מתבהמים, אינן מייצרות שום אמירה מפתיעה המסוגלת להאפיל על איזשהו פרק בסדרת "אסקימו לימון", למשל. לינקלייטר, עם כל הפוזה הפלצנית שלו, מוסיף להיות לא יותר מאשר מהדורה משודרגת של בועז דוידזון, ובאמריקה ממשיכים לבלוע בחדווה את הלוקש הזה.
התרעות פיקוד העורף