הוא לא מפורסם כמו אשתו ג'ניפר אניסטון, אבל הוא עובד על זה. עד כה, ג'סטין ת'רו בן ה־45 שיחק בסרטים (למשל ב"מלהולנד דרייב" ו"אינלנד אמפייר" של דיוויד לינץ' וב"אמריקן פסיכו"), כיכב בסדרת טלוויזיה (בדרמה האפלולית The Leftovers מבית HBO), כתב תסריטים (עם בן סטילר הוא כתב את הקומדיות "רעם טרופי" ו"זולנדר 2") וביים את הקומדיה הרומנטית Dedication.
עתה הוא מגיע אלינו במותחן הפסיכולוגי החדש והמצמרר "הבחורה על הרכבת", המבוסס על רב־המכר מאת הסופרת הבריטית פולה הוקינס. ספרה של הוקינס, שראה אור בשנה שעברה, הפך מיד לרב־מכר היסטרי והושווה ל"נעלמת" של גיליאן פלין ול"חלון אחורי" של היצ'קוק. הספר יצא בתרגום לעברית בהוצאת כתר בליווי הסלוגן "אל תאמינו לאף אחד, אפילו לא לעצמכם". ועתה מגיע הסרט שכל מעריצי הספר חיכו לו, שבו מככב ת'רו לצד אמילי בלאנט ורבּקה פרגוסון.
"זה ספר פמיניסטי בצורה משונה", אמר ת'רו בראיון למגזין האופנה "אל" כשנשאל לפשר הפופולריות העצומה של הספר בקרב נשים. "העלילה מספרת על אישה שבעלה לשעבר מפעיל עליה מניפולציות כדי לגרום לה לפקפק בשפיותה. כל אישה שהייתה ביותר משלוש מערכות יחסים יכולה, לדעתי, להזדהות עם זה ברמה מסוימת".
בראד ואנג'לינה לא צריכים להתגרש בשביל שהפפראצי יציקו לאניסטון. מאז שאניסטון ות'רו הפכו לבני זוג (וגם לפני כן, האמת), פרסמו מדורי הרכילות אינספור הודעות כוזבות על כך שהיא בהריון, כולל "הוכחות" מרושעות בדמותן של תמונות של אניסטון בביקיני, שבהן כביכול הבטן שלה נראית עגלגלה יותר מבדרך כלל.
לאניסטון נמאס מכל זה, ולאחרונה היא פרסמה מאמר זועם נגד הצהובונים באתר The Huffington Post, ובו הביעה כעס מהבאדי שיימינג ("ביוש גוף") שעושים לה ומהאובססיה של התקשורת לגבי השאלה אם היא בהריון או לא. "אני גאה מאוד במה שהיא כתבה", אמר ת'רו. "זאת הייתה הצצה נדירה לכמה כל זה דוחה. באיזשהו שלב זה נהיה התעללות... מבאס שאנשים מכוונים מצלמות לבטן שלך במסגרת איזו תצפית רחם ביזארית. אבל מה שיותר חשוב הוא שזה מזיק לשיח הכללי".
ת'רו בעצמו עבר התעללות רכילותית כשתמונה שלו רץ בסנטרל פארק בניו יורק, לבוש במכנסי טרנינג צמודים ומבליטים, הפכה לוויראלית. "אני לא רוצה להגיד שהרגשתי מחופצן", אמר ת'רו בתגובה, "אבל זה היה מביך".