בשנתיים האחרונות צומת גוש עציון לא ירד מהכותרות. רבים מפיגועי אינתיפאדת היחידים התרחשו במקום השוקק שעל כביש 60, המחבר משני צדדיו את יישובי הגוש עם ירושלים וחברון. 300 מטרים - לא יותר – מהצומת, נמצא "השדה", פיסת אלוהים קטנה של דו־קיום בין פלסטינים למתנחלים. עלי אבו עוואד (43), פלסטיני תושב הכפר בית עומאר, מקיים על אדמת משפחתו, פעילות של שלום והידברות בין פלסטינים ומתנחלים תושבי האזור. כאן, במקום הצנוע הזה, נוסד לפני שלוש שנים וחצי ארגון "שורשים" (ובערבית: "ג'ודור") המנסה להצליח במקום שבו הפוליטיקה נכשלה: לקבל אחריות על יחסי פלסטינים־ישראלים ולבסס תשתית של אמון לטובת פתרון הסכסוך בין העמים.

במשך שנתיים וחצי הרב מרדכי ורדי (59) - רב היישוב "ראש צורים" שבגוש וראש מגמת תסריטאות בבית הספר לקולנוע "מעלה" - ליווה עם מצלמתו את פעילות "שורשים", והתמקד בדמותו של עלי אבו עוואד – ליווי שהתגבש לסרט הדוקומנטרי "השדה", שיוקרן היום בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות.



"עלי הוא לא ערבי מחמד. הוא פלסטיני שמציב בראש מעייניו את האינטרסים של העם שלו. בעבר ישב עלי ארבע שנים בכלא הישראלי. גם אמו נכלאה לחמש שנים באינתיפאדה הראשונה, ואחיו נהרג מירי של חייל. ב'שורשים' הוא פועל כדי לקרב את פתרון הסכסוך בשיטות לא אלימות, אותן למד ואימץ ממנהיגים כמו מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי ונלסון מנדלה. הוא דמות מרתקת ואותנטית, איש פוליטי ופילוסוף, שמחפש את הצדדים הקיומיים ביחד עם שותפיו המתנחלים מיירון יהושע, הרב חנן שלזינגר, המשורר אליעז כהן ואחרים", אומר הרב ורדי.

באחת הסצינות במתחם "השדה", המתעדת התדיינות בין מתנחלים לפלסטינים, מתמקדת המצלמה באחד הדוברים הפלסטינים, שמדבר בערבית מדם לבו, שופך את כאבו וייאושו. ברור לצופה שגם אם מרבית המתנחלים לא כל כך מבינים מה הוא אומר, הם מזדהים עם כאבו. המפגש מסתיים בחיבוק עז של הפלסטיני עם אחד המתנחלים, ועיני שניהם דומעות.

ההזדהות עם הצד הפלסטיני לא מחלישה אותך כמתנחל?
"באתי להקשיב לאחר. להסתכל עליו בגובה העיניים ולהכיר את סיפורו, בלי שאצטרך להתגונן, להדוף או לשלול. ביקשתי לדעת איך להתחבר אל השכן הפלסטיני, כדי להתוודע לחזון הגדול: מציאת פתרון לחיים של שני העמים. הרי ברור לכולם שאף צד לא הולך להיעלם מהמרחב הזה. הרצון להקשיב לא מחליש אותי. לא מערער את הזהות או את הבית שלי בעין צורים. יש כאן מקום לכולם. צריך רק למצוא את הדרך הנכונה. כדי שלא ניפול - מתנחלים ופלסטינים – לתהום - אלא נמצא דרך לטפס ולצאת ממנה".

אפשר לגלות להנהגה שיש פרטנר?
"הסיפור שלנו מורכב. אבל כל עוד יש שיח ותקשורת בין הצדדים דוגמת 'שורשים', אז יש פרטנר. אם כי בגוש עציון יש יותר הקשבה ונינוחות ופחות עוינות ושנאה. אני משער שבחברון היה מסובך להרים פרויקט כזה".

הרב ורדי, בן לניצולי שואה, עלה לישראל מטרנסילבניה כשהיה בן שלוש וגדל בנתניה. עד גיל 40 הגה בתורה ושימש רב ("קונבנציונלי") במצפה נטופה ובישיבת ההסדר במעלות, אז הגיעה ההזמנה מירושלים להצטרף לבית הספר לקולנוע "מעלה", "כדי להיות גשר מחבר בין ערכים יהודים לעולם הקולנוע".

בסוף הסרט אפשר לומר שאתה מבין יותר את הפלסטינים?
"אני רחוק מאופוריה. אני לא חושב שהדברים הולכים להסתדר בקרוב. 'השדה' של עלי בצומת הגוש הוא מעין ניסוי מעבדה. ואף שיש עוד הרבה נעלמים במשוואה, אני סבור שצריך לתת לזה עוד צ'אנס. השאלה - האם שתי האוכלוסיות יצליחו לחיות בדו־קיום ושלום – עודנה פתוחה".

"השדה", הערב (שלישי) ב־19:30, סינמטק שדרות, במסגרת פסטיבל קולנוע דרום