"בדיעבד אני מרגיש שכל יצירה משלימה משהו שהיה חסר ביצירה הקודמת, גם אם לא התכוונו לכך. אם סרט אחד יצא רועש, הסרט השני יצא שקט וכן הלאה. כרגע אני מרגיש שכל העבודות שלי נחשבות מוקדמות, כי עד היום עשיתי בסך הכל שני סרטי קולנוע וסדרה אחת. לפני כן עשיתי הרבה סרטים קצרים שרובם מרגישים לי ילדותיים, אבל שוב, אני לא יכול להתעלם מזה שהם נאמנים למי שהייתי כשעשיתי אותם, וזה כנראה הכי חשוב. אם לדבר רגע בגדול, אני חושב שהדבר המשותף לביקורת שלי על הדברים שעשיתי עד כה, זה שהייתי נאמן מדי לאיזה דיוק אמנותי בזמן העשייה ונורא דאגתי שלא לאבד את מה שניסיתי להשיג ולא לסטות הצידה. בהסתכלות מחודשת אני מרגיש שיכולתי לשחרר במקומות מסוימים, לסמוך על החוויה ולתת ליצירה להגיע למקומות חדשים. היצירה לא מאבדת מהזהות שלה, היא רק צומחת מזה".