"ואז היא הגיעה": אין גבול לקלישאות ולהתנשאות על מזרחים

מתחת לכל שכבות המחזור הבוטה בסרטו של שי להב, נראה שלא הרבה השתנה ב-50 השנים שחלפו מאז "סלאח שבתי". ורק אורנה בנאי מצילה את הסיפור - לדקה אחת בלבד

מאיר שניצר צילום: ללא
"ואז היא הגיעה"
"ואז היא הגיעה" | צילום: באדיבות סרטי יוניטד קינג
4
גלריה
"ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג
"ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג | "ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג

הרובד האחד עוסק בהגשמת חלום נעורים, מעין נרטיב־על למכלול חייו של דן המתלבט, שנאלץ לזנוח את ההתמכרות הטוטאלית שלו למוזיקת רוק (כמתבקש משמו היידי פרייליך) בעבור התקבעות בתוך הנישה של המרובעות הבורגנית. חלום שני קשור לילדותו המוקדמת של גיבורנו, הנוהה מגיל אפס אחר קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, שנודעה משכבר בלוזריות האינסופית שלה. להב מיקם את סיפורו דווקא בשנת 1998־1999, בדיוק כאשר מאמציו של רובי שפירא המנוח - אז הבעלים של האדומה מחיפה - להשיג אליפות ראשונה לקבוצה האהובה והחבוטה התקרבו לכדי מימוש.

"ואז היא הגיעה" הוא מעין סיפור חניכה והתבגרות, כשהגיבור המרכזי מנהל משחק פוקר (או במקרה שלו רמי) עם קלפים מנצחים; אם רק ידע לכלכל מעשיו בתבונה, הוא יוכל לצאת מההתנסות המורכבת הזו כשאליפות הליגה בכיסו האחד וכורדית חיננית בכיסו האחר, וגם אס חזק בשרוול – הקובה סלק השמימי שמכינה האמא של ההיא משכונת העוני בירושלים.

"ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג
"ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג | "ואז היא הגיעה", באדיבות סרטי יוניטד קינג
באדיבות סרטי יוניטד קינג - ואז היא הגיעה
באדיבות סרטי יוניטד קינג - ואז היא הגיעה

"ואז היא הגיעה", ישראל, 2017 1/5

תגיות:
מיכאל אלוני
/
שי להב
/
חן אמסלם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף