התגברה על אב המכה, טיפחה תדמית של פתיינית המורדת, התהילה הנצחית של ז'אן מורו

במפגש ההוא מורו לא הייתה כלל שונה מאותה כוכבת (מילה שנואה עליה) צעירה שבה נתקלתי לראשונה בפסטיבל קאן, שנים רבות קודם לכן, ויכולתי לקבל ממנה, כמו עיתונאים אחרים, כמה תשובות והסברים, תמיד בעמדת ויכוח, אבל גם בחיוך ובאירוניה שהעמידו את הדברים בפרופורציה. כבר בימים ההם היא הייתה מעשנת כבדה, אבל זו הייתה האופנה.

גיתאי הכיר לי את מורו ב־2008 בפסטיבל ברלין, עת הציג את סרטו "יותר מאוחר אתה תבין״, שבו גילמה אם ניצולת שואה שהסתירה את מה שעבר עליה. לדבריה, בעזרת גיתאי היא גילתה מחדש את הנושא היהודי מכמה זוויות. בין היתר, היא לא היססה לתת את קולה לתפקידו של יוסף בן מתתיהו במחזה ״מלחמת בני האור בבני החושך״ שעלה בצרפת ב־2009 בבימוי גיתאי, ובו סיפרה על מלחמות היהודים ברומאים וחורבן בית המקדש בגלל השסע הפנימי בעם.

מאוחר יותר סיפרה לי שזו הייתה הפעם הראשונה שבה גילתה על נושא זה. אבל על השואה ידעה, כמובן, ואמרה כי השתתפותה בסרט ״יותר מאוחר אתה תבין״ היא ״מחווה לכל היהודים שנרצחו ולאלה שניצלו, אבל סירבו לדבר ולספר״. היא סיפרה כי כשגילתה כילדה קטנה שחברותיה היהודיות נעלמו מן הרובע, שאלה את אביה, מסעדן ברובע מונמארטר, אם היא במקרה יהודייה. בתגובה היא חטפה ממנו סטירה. וזו לא הייתה התגובה האלימה היחידה שחוותה מצדו של האב הזה, שהיה לו כנראה תפקיד פרדוקסלי בעידוד הקריירה שלה.