האלבום, שכלל ביצועים לשירים קובניים משנות ה־20 וה־30, הפך לסנסציה כלל־עולמית שהולידה הופעות חיות חגיגיות שהתקיימו ב־1998 באמסטרדם ובקרנגי הול בניו יורק. האלבום ההיסטורי הוביל לתחייה של המוזיקה הקובנית המסורתית, שלפתע הפכה לז'אנר מוביל על מדף מוזיקת העולם, והוליד סרט תיעודי של הבמאי הגרמני וים ונדרס (“מלאכים בשמי ברלין”), שתיעד את תהליך העבודה על האלבום ואת ההופעות שבאו בעקבותיו. סרטו של ונדרס, שנקרא אף הוא "בואנה ויסטה סושיאל קלאב", גרף 23 מיליון דולר והיה מועמד לאוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר.
הקרנת הבכורה של הסרט הייתה אמורה להתקיים בינואר השנה, במסגרת פסטיבל סאנדנס. זה התקציר שסאנדנס פרסם לקראת הקרנתו: “בעוד שהשמש שוקעת על הקריירות של מיטב המוזיקאים של קובה - בואנה ויסטה סושיאל קלאב - הסרט מביא את הצד שלהם של הסיפור, שהחל בתחילת ימי הרפובליקה הקובנית, דרך האלבום מ־98’ שזכה בגראמי והסרט של וים ונדרס, ועד לקובה החדשה היום”.
אבל אז קרה הלא ייאמן: כמה שעות לפני הפרמיירה בסאנדנס מפיצי הסרט ביטלו את ההקרנה בפסטיבל בטענה שהסרט עוד לא מוכן. בנקודה הזו ווקר איבדה שליטה על הסרט. מתברר שהלהקה לא הייתה מרוצה מהגרסה של הבמאית. לדעתם, היו בו יותר מדי פוליטיקה, יותר מדי דגש על מצבם הבריאותי הרעוע של חברי הלהקה הקשישים ופחות מדי מוזיקה.