השנה הראשונה של אובמה עמדה כולה בסימן תדהמה: תדהמה על כך שגבר צעיר ושחור הצליח לעקוץ את השיטה הפוליטית, לעקוף את המכונה הפוליטית המשומנת של משפחת קלינטון, ולהיבחר לנשיא ארצות הברית. גם השנה האחרונה שלו עמדה בסימן תדהמה: תדהמה על כך שגבר מקשיש בעל בלורית מתנפנפת הצליח לעקוץ את השיטה הפוליטית, לעקוף את המכונה הפוליטית המשומנת של משפחת קלינטון ולהיבחר לנשיא ארצות הברית.
הנה – הגענו לטראמפ. אין משפט שמתחיל באובמה ולא נגמר בטראמפ. בסרט הדוקומנטרי ״אובמה: השנה האחרונה״, המוקרן בימים אלה בקולנוע "דוקאביב" בסינמטק תל אביב, רואים את טראמפ בפעם הראשונה בערך באמצע הסרט, על מסך טלוויזיה ברקע. וזו לא הפעם האחרונה כמובן. טראמפ אחראי גם לרגע הדרמטי ביותר בסרט, ליל ניצחונו המפתיע בבחירות, שבו מתקשה עוזרו הצעיר של אובמה, בן רודס, למצוא מילים כדי לתאר את רגשותיו.
ברקע חולפים סקנדלים: כמו הראיון של רודס לעיתון "הניו יורק טיימס", שבו התוודה כיצד שיטה בעיתונות האמריקאית כאשר מכר לציבור את הסכם הגרעין. ברקע מתחוללת סופה: טראמפ חובט בממשל, אבל ראשי הממשל עודם בטוחים – מול המצלמה – שזה שיגעון חולף, שהוא לא יוכל לנצח. ברקע מתקתק השעון המבשר על סופו של עידן הנשיא אובמה. איש צעיר נכנס, ואיש צעיר למדי גם יצא. ואיתו חבורה שרצתה לשנות את העולם, ולטעמה, אפילו קצת הצליחה.
התרעות פיקוד העורף