נסיך או צפרדע? הדילמה הקבועה שבה נתקלות נשים צעירות מהאגדות, כשהן פוגשות בשוכן ביצות לח ומקרקר, מקורה, כמו תמיד, במיתולוגיה היוונית. כזכור, חרמנותו שלא ידעה שובע של זאוס שליט האלים, הכתיבה את חוקי המשחק הבין–מגדרי, משום שזאוס השכיל תמיד לנצל את מיומנותו בגלגול צורות על מנת לפתות נקבות, בין שהן אלות, נימפות ובין שהן סתם בנות תמותה טובות מראה. פעם הוא הופיע מולן בדמות שור, פעם אחרת כנשר או ברבור, ולא אכפת היה לו להתחפש לסאטיר, חציו אדם/חציו תיש, ובלבד שצורה זמנית זו תקדם את ענייניו הבוערים במיטה הזוגית.

המתח בין צורתו הדוחה לעתים של הזכר המצוי, לבין התוכן האצור בין חלציו, הזין מפגשים אין ספור בין היפה והחיה, ולראיה סיפורי ההצלחה הקופתית של קינג קונג או הגיבן מנוטרדם. ועל פי אותם עקרונות רומנטיים פועלת גם עלילת “צורת המים", סרטו של גיירמו דל טורו הנושא כעת על גבו שיא של 13 מועמדויות לפרס האוסקר, כאילו הוא באמת סרט מקורי ובעל משמעות.

מדענים וסוכנים חשאיים מטעם אמריקה הגדולה לכדו במעבה הג'ונגל של האמזונס תפלץ מבעית, שחציו אדם וחציו דרקון עוטה קשקשים. נכון הוא שהשבטים הפרימיטיביים, הלא מערביים בעליל, ששוכנים לגדות הנהר הגדול נהגו ביצור הזה כאילו הוא אל, אבל הקשקוש המטפיזי הזה אין בו כדי להשפיע על נציג הממשל האמריקאי, בגילומו של מייקל שאנון, שכל מטרתו היא להראות לרוסים למי יש גדול יותר, ובתוך כך לנצח במלחמה הקרה.





השנה היא 1962, ומסביב מתחולל המשבר בקובה, שבו זוקרים שני הצדדים את הטילים שלהם כאילו מדובר בפאלוסים של האפוקליפסה עצמה. אל מעבדה חשאית הממוקמת בשולי העיר בולטימור מביאים אנשי האש–האש את המפלצת מהאמזונס, לסדרה מתמשכת של עינויים שאותם הם מכנים ניסויים מדעיים. אחת מהנשים המנקות שמועסקות במקום, צעירה אילמת ושמה אלייזה (סאלי הוקינס), נמשכת אל התפלץ כמו נסיכה ענוגה אל צפרדע רטובה. תחילה היא מזינה אותו בביצים קשות, שהרי הוא חייב באספקת חלבונים שוטפת, ומאוחר יותר מתפתחים היחסים בין בני הזוג המוזר עד כדי קרבה אינטימית.

דומה כי מאז שאיזבל אדג'אני הענוגה שכבה עם הצאצא האלים של הנחש הקדמון ב-POSSESSION") 1981") של אנדז'יי זולבסקי, ומאז ששרלוט רמפלינג החידתית התמסרה לשימפנזה ב"מקס אהובי" (1986) שביים נגיסה אושימה, לא ידעה הרומנטיקה הבין–מגדרית חדווה עזה כל כך כמו שדל טורו מעצב בסצינות האהבה של המנקה האילמת והיצור הענקי מהאמזונס (דאג ג'ונס בתחפושת פורימית), המתמכרים להנאה בתוך חדר אמבטיה.

דל טורו, שסרטו “המבוך של פאן" (2006) היה מעין תשדיר פרומו לקראת השיאים הסקסואליים שאותם הוא מעצב ב"צורת המים", כולא את סרטו החדש בתוך סד לא אינטליגנטי במיוחד של בשורה פוליטית שהוא שואף להעניק לציבור חסרי הקול. קודם כל הצעירה האילמת; לאחר מכן השכן שלה (ריצ'רד ג'נקינס), הומוסקסואל שאיבד את מקום עבודתו בשל העדפתו המינית; ולקינוח מוסיף דל טורו גם את אלה שחסרים לא רק קול, אלא גם מעמד חברתי אלמנטרי - השחורים. פה, באגדה הלא מתוחכמת שלפנינו, מייצגת אותם זלדה (אוקטביה ספנסר), שהיא קולגה שחורת עור של אלייזה המנקה.


צורת המים. יח"ץ

מה שמהדק יחד את עולמם הסגור, שמזין בעיקר את עצמו, של כל נידחי החברה הללו הוא המפלט המוזיקלי. בחסות סרטי נוסטלגיה מזמרים ומרקדים בכיכובן של שירלי טמפל, ג'ינג'ר רוג'רס, אליס פיי או כרמן מירנדה, כמו מתעצבת העמדה הלעומתית שלהם מול הטון השולט בחברה האמריקאית של שנת 62' - ביטחוניזם ומאצ'ואיזם. דל טורו, באקט מגושם, אף משלב קליפ מתוך סרט הוליוודי בשם “סיפורה של רות" (1960), שמשחזר את המעשה התנ"כי ברות המואבייה הזרה והראיס שלה בועז, שנושא אותה לאישה. משהו בבחינת הפיוס בין השליט לנשלטת. לפחות בציטוט הקצרצר הזה צפון מקור גאווה לישראלים, שהרי הייתה זו השחקנית אילנה עדן (אשתו הראשונה של ניסים אלוני, מעין גל גדות פרהיסטורית) שגילמה את רות.

דל טורו, יליד מקסיקו ובעל עבר הוליוודי בבימוי סרטי אימה (“בלייד 2", “הלבוי"), הבהיר יותר מפעם אחת כי מקור “ההשראה" ל"צורת המים" הוא “המפלצת מהלגונה השחורה" (1954), סרט מפלצות שג'ק ארנולד הנודע ביים בחסות המתח הפוליטי הבין–גושי בין אמריקה לרוסיה הסובייטית. והרי באותן שנים מעצבות עשו שם בהוליווד עבודות דומות ב"מלכת הנמלים" או ב"פלישת חוטפי הגופות". בקיצור, גם כאן דל טורו לא מפתח שום מבט מקורי משלו.

מה שמדכא באמת כשנדרשים ל"צורת המים" הוא החשיבות המופרזת, הפיקטיבית במידה ידועה, שהוליווד מייחסת כעת לפנטזיה חסרת החן הזו, שמועמדת לאוסקרים כמעט בכל קטגוריית שיפוט (להוציא את שתי הקטגוריות הכי “טבעיות" לסוג סרט שכזה: איפור ואפקטים חזותיים). אומנם אפשר לערער על מידת התבונה במועמדות של סרט גס כמו “העיתון", או סרט מגלומני דוגמת “חוטים נסתרים", או הקיטש הגואה ב"קרא לי בשמך", אך אלה הם סרטי אוסקר לגיטימיים ביותר. ערימת המועמדויות שצבר “צורת המים" משתייכת יותר לאגף העלבונות בהוליווד.

"צורת המים"