מתוך 1,906 סרטים שנשלחו השנה מכל רחבי תבל לפסטיבל קאן, סיננו ועדות המיון 54 סרטים בלבד, והם שיהוו את תשתית הפסטיבל שהתחיל אמש  בריביירה הצרפתית. 54 הנבחרים מתחלקים באופן הבא: 21 מתוכם יתמודדו במסגרת היוקרתית מכולן - התחרות הראשית. 17 נוספים שובצו למסגרת המשנה "מבט מסוים", וב־16 הנותרים ניתן יהיה לצפות בהקרנות מיוחדות לסוגיהן.

מובן שלא רק על 54 מובחרים עומד האירוע השנתי החשוב ביותר בתחום הקולנוע. שהרי לצד המסגרות הרשמיות משגשגות בקאן עוד המון מסגרות נלוות, שלא לדבר על שוק הסרטים הענקי המופעל אף הוא בפיקוח הנהלת הפסטיבל. אשתקד, למשל, וזהו נתון סטטיסטי שהועבר לעיתונות על ידי מנהלי הפסטיבל, השתתפו בתריסר ימי הפסטיבל לא פחות מ־3,820 סרטים שונים. השנה, כך נראה, עשוי להישבר שיא זה.

"כולם יודעים", בבימוי אסגהר פרהדי האיראני, הוא שיפתח את מהדורתו ה־71 של הכינוס הפילמאי המקיף. פרהדי, המוכר היטב במערב בשל סרטיו המצליחים "פרידה" ו"הסוכן", הרחיק הפעם עד ספרד כדי לצלם את סרטו החדש, שבו מככבים פנלופה קרוז וחאווייר ברדם. מדובר בדרמה העוקבת אחר בני זוג וילדיהם השבים מארגנטינה לביקור מולדת בכפר הולדתה של גיבורת הסיפור, ובתוך כך מתערער התא המשפחתי.






תעשיית הסרטים המצליחה של איראן תרמה לתחרות הראשית סרט נוסף, "שלוש פנים" של ג'אפר פאנהי הנודע, ששלטונות טהרן העמידו אותו לדין ב־2010 ומאז הוטלו מגבלות קשות על עבודתו בסרטים. כוכב־על נוסף בתחום הבימוי, נורי בילה ג'יילאן הטורקי, שולח לתחרות את "עץ האגסים הפראי" שאורכו עולה על שלוש שעות, והוא מתבונן בחייהם של גולים פוליטיים שהממשל המרכזי באנקרה שולח אל האזורים הכפריים של המדינה רחבת הידיים.

דמות פילמאית נערצת אחרת, ז'אן לוק גודאר בן ה־87, מיוצג בתחרות עם סרטו "ספר הדימויים", שמוגדר בקצרה כ"סיפור בחמישה פרקים על שירה ומהפכה". לצד גודאר, ישולבו במסגרת הראשית עוד ארבעה סרטים תוצרת צרפת: השחקן ונסן לנדון, שזכה לפני כמה שנים בפרס המשחק המצטיין של קאן עבור הופעתו בסרט האנטי־קפיטליסטי "ערכו של אדם", בבימוי סטפן בריזה, שב ומשתף פעולה עם קולנוען זה ב"במלחמה", שאף הוא עוסק בקרבות התשה בין תעשיינים לבין אנשי מעמד העמלים; "סכין + לב", סרט מתח בכיכובה של ונסה פאראדי; "מלאך הסליחות" בבימוי כריסטוף הונורה; ו"נערות השמש", העוקב אחר לוחמות בצבא הכורדי שנאבקות בשדה הקרב למען עצמאות בני עמן.

בין השמות המוכרים הנוספים שיתמודדו בתחרות הראשית אפשר לאתר את ז'יה זאנג־קה הסיני, הירוקאזו קורה־אדה היפני, פאבל פאבליקובסקי (זוכה האוסקר עבור סרטו "אידה") מפולין, ואת האמריקאי הוותיק ספייק לי שמגיע לקאן עם "איש הקלאן השחור", העוקב אחר שוטר שחור עור מקולורדו, שמשמש כראש סניף מקומי של הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן".

ז'אק אודיאר, במאי "דיפאן", אחרי הזכייה בדקל הזהב בפסטיבל קאן
איטליה, רוסיה, קזחסטן ודרום קוריאה שולחות אף הן נציגים לתחרות, וכך גם מצרים ולבנון, המשגרת את "כפר נחום", סרטה של הבמאית נאדין לאבאקי. כידוע, שום יוצר מישראל אינו משולב הפעם בתחרות, וכמו כן אין בכלל קולנוענים מתוצרת הארץ גם במסגרות המשנה המובילות - "מבט מסוים", "השבועיים של הבמאים" ו"שבוע הביקורת". קשה לזכור מתי לאחרונה נרשמה בקאן היעדרות רועמת כל כך של תעשיית הקולנוע הישראלית.

סרט נוסף שבוודאי ימשוך אליו תשומת לב מרובה הוא "הבית שבנה ג'ק" בכיכובם של אומה תורמן ומאט דילון. לארס פון טרייר, הדני בעל הפה הגדול, שהנהלת פסטיבל קאן גירשה מהתחרות לפני כמה שנים, שב ומתפייס עם קברניטי האירוע, ומביא איתו לריביירה סרט שאורכו יותר משעתיים וחצי.

המשך יבוא

פסטיבל קאן, ובמיוחד תיירי פרמו המשמש כמנהלו, נמצא השנה בכותרות זמן רב לפני אירוע הפתיחה. זאת, בשל שתי התקוטטויות פומביות שניהל פרמו לאורך החודשים האחרונים. סכסוך אחד היה לו עם ראשי רשת נטפליקס, שסירבו להתחייב כי הסרטים בהפקתם, אם אכן ישולבו בקאן, יגיעו מאוחר יותר לבתי קולנוע בצרפת. בשל סירוב זה סולקו כל סרטי נטפליקס. בין המממנים העיקריים של הפסטיבל מצויים מפיצי הסרטים הצרפתיים, ואלה אינם ששים לטפח את תהילתם של סרטים שיגיעו רק למכשירי הטלוויזיה.

ריב נרגז נוסף מתנהל בין פרמו לאיגודי העיתונאים, הסוקרים את האירוע שמושך אליו מדי שנה יותר מ־5,000 כתבים ומבקרי סרטים. עד כה נהנו ההקרנות המוקדמות לעיתונות ממעין יוקרה, שנבעה מהעובדה הפשוטה שהיו אלה למעשה הפרמיירות העולמיות הבלתי רשמיות של סרטי התחרות, וגדודי העיתונאים הקדימו לעתים ביום שלם את הקרנות השטיח האדום המהוללות. לקראת הפסטיבל הנוכחי הודיע פרמו שהוא הופך את הסדר. זאת, כדי למנוע מצב שבו המוזמנות בשמלות הערב והמוזמנים בטוקסידו יגיעו לסרטים חדשים, כשכבר קודם לכן ספגו קריאות בוז מהעיתונות. עדיין לא ברור איך הסידור החדש יעבוד בפועל, אבל שני הצדדים הנצים בהחלט נערכים להמשך המאבק.



"קאן קלאסיקס" הייתה בעבר מסגרת שולית שבה נשלפו מהארכיונים סרטים נשכחים לשם רענון הזיכרון. עם השנים תפחו מימדיה של מסגרת זו, שהשנה תציג לא פחות מ־32 סרטים בעותקים משופצים. הפעם האירוע המרכזי המסקרן של "קאן קלאסיקס" יהיה ציון יובל ל־"2001: אודיסיאה בחלל", יצירת המופת של סטנלי קובריק שתוצג בפורמט המקורי שלה - פילם 70 מ"מ, שהפך לנדיר ביותר בעידן הדיגיטלי.

השנה אין ישראלים בקאן. קביעה גורפת זו אינה לגמרי מדויקת, משום ששני סרטים קצרים של במאים מקומיים, השתלבו בתחרויות המיוחדות לקולנוע הקצר. "דולפין מגומי", שאורי אהרון הכין במסגרת לימודיו באוניברסיטת תל־אביב, יתמודד בתחרות הסטודנטים, ואילו "גבריאל", סרטו של אורן גרנר המייצג את צרפת, ישתתף בתחרות מקבילה לסרטים שהופקו שלא בערוץ בתי הספר. חדי עין יבחינו בוודאי בקאן גם בנוכחותה של הבמאית מיה דרייפוס, שהוזמנה עם 14 קולנוענים נוספים להציג בפסטיבל, לכל המתעניינים הפוטנציאליים, את עיקרי הפרויקט הפילמאי הבא שלה.