אומרים שדוויין “דה רוק” ג’ונסון נאמן לאנשים שהוא אוהב לעבוד איתם. כנראה הוא מאוד אוהב לעבוד עם הבמאי־תסריטאי רוסון מרשל ת’רבר, שעד כה היה מזוהה בעיקר עם קומדיות. ג’ונסון עבד עם ת’רבר על קומדיית הפעולה “סוכן וחצי” מ־2016 - ומאז הצמד שיתף פעולה בעוד שני סרטים.



ב־2020 אמור לצאת למסכים הפרויקט המשותף השלישי שלהם, סרט הריגול הבינלאומי Red Notice. ובינתיים, היום עלה אצלנו במקביל לארצות הברית סרטם השני “גורד שחקים”.



באמריקה מנבאים שהוא יכניס בין 32 ל־40 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון, מה שעשוי להפוך אותו לסרט הלייב־אקשן המקורי (לא רימייק או סרט המשך) הרווחי ביותר לשנת 2018.




בראיון שת’רבר נתן לאתר DNA India לקראת העבודה על “גורד שחקים”, היו לו רק דברים טובים להגיד על דוויין ג’ונסון. “הוא מדהים”, אמר הבמאי. “הוא לא רק האיש שעובד הכי קשה שפגשתם אי פעם - ואני יודע שאנשים אומרים את זה הרבה - אבל במקרה שלו זה באמת נכון. הוא גם אדיב וטוב לב. הוא לוקח את העבודה שלו ברצינות, אבל לא לוקח את עצמו ברצינות, מה שאני מאוד מעריך. העבודה על ‘סוכן וחצי’ היא החוויה הכי טובה שהייתה לי אי פעם, ואני מאוד מתרגש לעבוד איתו שוב”.

כבר שנים שג’ונסון הוא כוכב קולנוע. לא נתפלא אם יהיו בין צופי הסרט צעירים שאולי מכירים אותו מסדרת סרטי “מהיר ועצבני” וגם כאלה שכלל לא יודעים שהענק הקליפורני, המתנוסס לגובה 1.93 מטרים, זכה באליפות WWF\E אינספור פעמים.

דוויין ג'ונסון, "דה רוק": "גורד שחקים". באדיבות Tulip Entertainment
דוויין ג'ונסון, "דה רוק": "גורד שחקים". באדיבות Tulip Entertainment


כנצר למשפחת מתאבקים, נכנס ג’ונסון לעסק המשפחתי לאחר שפציעה סיימה את קריירת הפוטבול שלו, ונחשב לאחד המתאבקים המקצועיים הגדולים ביותר בכל הזמנים. 

רשימת המתאבקים המקצועיים שהפכו לשחקנים – או לפחות ניסו – ארוכה מאוד, אך אף אחד מהם לא הצליח על המסך הגדול כמו "דה רוק", שבקלות תרגם את הכריזמה שהפכה אותו לסופרסטאר בעולם ההיאבקות לכוכב קולנוע פר־אקסלנס.

"דה רוק" החל את הקריירה הקולנועית שלו ב־2001 בתפקיד קטן בסרט ההרפתקאות “המומיה חוזרת”, ועשה רושם כה עז, שהוחלט מיד להפיק את הפריקוול “מלך העקרבים”, המבוסס כולו על הדמות שלו. מאז כיכב ג’ונסון בשורה ארוכה של סרטים, ועתה הוא חוזר בסרט הענק, שהופק בתקציב של 125 מיליון דולר.

אשתו של השרירן

“גורד שחקים” אמור להיות שילוב מערפל חושים של מתח, אקשן, אסון ושריריו העצומים של "דה רוק". העלילה מזכירה את זו של קלאסיקת האסונות מהסבנטיז “המגדל הלוהט”, בכיכובם של סטיב מקווין ופול ניומן, וגם את להיט האייטיז בכיכובו של ברוס וויליס, “מת לחיות”. יוצרי הסרט לרגע לא מנסים להסתיר את זה, ואף עושים לקלאסיקות הקולנועיות הללו הומאז’ים בפוסטרים לסרט.



ג’ונסון מגלם בגורד שחקים את וויל סויר, סוכן האף־בי־איי לשעבר שהיה אחראי על הצלת שבויים, שהוא גם נכה מלחמה קטוע רגל. כיום הוא נמצא בשליחות בהונג קונג עם אשתו (נב קמפבל) ושני ילדיו, כאיש האבטחה הבכיר של גורד השחקים הגבוה ביותר בעולם, שאמור להיות גם הבטוח ביותר בעולם. ביום שבו פורצת שריפה בבניין מגלה סויר שלא כל שותפיו רוצים בטובתו והוא חייב למצוא את האחראים לשריפה, לנקות את שמו ולהציל את משפחתו שנלכדה בבניין, בדירתם הממוקמת מעל קו האש בקומה שבה פרצה השריפה.

זה סרט שמן הסתם לא יהיה קל לסחוב אליו נשים. לטובת זה, ככל הנראה, גויסה נב קמפבל, בליהוק ביזארי כאשתו של השרירן. כל מי שהייתה מכורה ל”שולחן לחמישה” בניינטיז, מן הסתם תסתקרן לראות איך קמפבל נראית בגיל 40 פלוס. זה בונוס נחמד לבחורות. כל היתר – כך מבטיחים־מאיימים המפיקים – יהיה אקשן טהור.