יש משהו בלתי נתפס בצפייה באנשים שכסף אינו שיקול בחייהם. אין צורך לחסוך, להשוות מחירים או לחשוב על מחר. אפשר פשוט לחתום. עוד צ'ק, עוד מתנה, עוד סכום שעבור רובנו הוא חיים שלמים. "האישה העשירה בעולם", סרטו של תיירי קליפה שיעלה בישראל מחר (חמישי), מכניס אותנו אל המציאות הזאת, והיא מרתקת הרבה מעבר למציצנות המתבקשת. מפני שכאשר הכסף מפסיק להגביל את האפשרויות, מתברר עד כמה מסובך לדעת למה אנשים נשארים לידך.
הסרט שואב השראה חופשית מפרשת ליליאן בטנקור, יורשת אימפריית הקוסמטיקה לוריאל, והקשר שלה עם הצלם והסופר פרנסואה-מארי בנייה. בטנקור ירשה את הונה מאביה, מייסד החברה אז'ן שולר. קליפה משנה את שמות הדמויות ומעניק לעצמו חופש לעצב דרמה על תשוקה, משפחה ותלות. הופר מגלמת את מריאן פארר, אישה שהתרגלה לכך שהעולם מתנהל בהתאם לרצונה, עד שנכנס לחייה אדם שמפר את כללי הטקס.
זהו פייר-אלן פנטן, בגילומו הנהדר של לורן לאפיט: צלם, סופר, נהנתן ואמן של נוכחות. הוא חצוף, תובעני, מצחיק וחסר בושה, ומסוגל לומר את מה שסביבתה המאולפת של מריאן לעולם לא תעז. הוא מבדר אותה, מגרה את סקרנותה ומכניס תנועה לחיים שהתאבנו בתוך הנוחות. הכסף מתחיל לזרום לכיוונו, ובתה של מריאן, שמגלמת מרינה פויס, מתבוננת בקשר בחשד הולך וגובר. במהרה קשה להפריד בין דאגה לאם, מאבק על מקומה בחייה והחרדה לגורל ההון המשפחתי.
קל היה להפוך את הסיפור למשל על אישה בודדה ונוכל מוכשר. הסרט משאיר מקום לאפשרות המטרידה שמריאן מבינה מה קורה סביבה. אולי היא מזהה את החמדנות, ובכל זאת נהנית ממה שהיא מקבלת בתמורה. הופר מחזיקה את האפשרות הזאת בדיוק מופלא. יש בה סמכות, קור, אכזריות ושעשוע, ולרגעים גם התרגשות שמאירה את פניה. לאפיט מצדו ממלא את המסך באנרגיה כמעט פרועה. אפשר להבין מדוע הוא בלתי נסבל ומדוע קשה כל כך לוותר עליו.
ואיזה תענוג להקשיב להם. הצרפתית בסרט היא חגיגה של ניסוח, קצב ואינטונציה. לדוברי השפה מחכה כאן הנאה נוספת, מעבר להבנת העלילה: העונג שבמשפט מדויק, בעקיצה אלגנטית, באופן שבו עלבון יכול להיאמר כמעט כליטוף. זאת צרפתית של מילייה תרבותי, אמיד ואינטלקטואלי, שבו השפה מעידה על חינוך ושייכות ומשמשת גם להפעלת כוח. אפשר להאזין לה כשירה ולגלות, רגע אחר כך, כמה ארס הוטמן ביופייה.
הסטיילינג מסחרר לא פחות. הבגדים, התכשיטים, הצבעים והחללים יוצרים עולם שאפשר להתענג עליו לאורך הסרט כולו. אצל מריאן ההופעה המוקפדת היא חלק מהסמכות שלה, מהאופן שבו היא תופסת מקום ומצפה שיתייחסו אליה. הופר מחליפה תלבושת בכל סצנה ועונדת תכשיטים מרהיבים. ההשקעה ניכרת, והיופי הזה משתלב היטב בסיפור על אנשים שרגילים לחיות מוקפים בדברים שנבחרו בקפידה.
הסרט נהנה גם מהיכולת להצחיק בתוך מצב שהולך ומסתבך. קומדיה היא דרך נפלאה לעסוק בסיפור המשפחתי הכואב, ובצדק. ההומור מאפשר להישאר קרובות לדמויות גם כשהן אנוכיות, פוגעניות ומקוממות. מתחת לנימוסים ולנדיבות מתנהל מאבק על הזכות להחליט: מי רשאי להעניק, מי רשאי להתערב ומי יקבע מתי אישה כבר אינה יודעת מה טוב בשבילה.
"האישה העשירה בעולם" מומלץ מאוד בזכות המשחק, השפה וההנאה שבהתבוננות בעולם הסגור הזה. יצאתי ממנו עם מחשבה על הקלות שבה אנחנו מחשבות מה מריאן הפסידה, ועל הקושי להבין מה הרגישה שהרוויחה. היא יכולה להרשות לעצמה כמעט הכול. סביבתה, כך נדמה, מתקשה במיוחד לשאת את האפשרות שהיא תרשה לעצמה גם לבחור בחברה הלא נכונה.
התרעות פיקוד העורף