"כולם תפסו את וופנר כמתאגרף בינוני. ראיתי אותו סופג מכות רצח, פניו פצועות ומדממות, אבל הוא פשוט סירב ליפול. הוא המשיך לקום ולקום", סיפר סטאלון בעבר. "חזרתי לדירת חדר קטנה וצפופה שלא יכולתי להרשות לעצמי לשלם עליה שכר דירה. ישבתי שם עם עט כדורי פשוט ומחברת ספירלה, וכתבתי את התסריט, כשאשתי מקלידה את הטקסט אחריי. לא היה לי כסף לאוכל, אבל היה לי הסיפור הזה בתוך הראש, שהייתי חייב להוציא.
"לפני 'רוקי' הייתי בלתי נראה. עוד שחקן שנפלט מאודישנים ואומרים לו שהוא מדבר מוזר ונראה מוזר. הסרט הזה לא רק שינה את מצבי הכלכלי או הפך אותי לכוכב - הוא נתן לי קול. הוא הוכיח לי, ולעולם כולו, שאם אדם מאמין בעצמו מספיק, ומסרב לתת לחיים להפיל אותו לנוקאאוט, הוא יכול לשנות את הגורל שלו. 'רוקי' הרים אותי מהרצפה של הדירה המעופשת ההיא והציב אותי על הבמה הגדולה בעולם. הוא נתן לי את החיים שלי".
עבודה בשכר זעום
"רוקי", שעלה לאקרנים ב-21 בנובמבר 1976, תפס את ארצות הברית בנקודת שפל בתקופה שאחרי מלחמת וייטנאם ופרשת ווטרגייט. לשם הגיע רוקי בלבואה - בחור פשוט ממעמד הפועלים שהחזיר בבת אחת את האמונה בחלום האמריקאי. הסרט הגדיר מחדש מהו ניצחון: רוקי הרי מפסיד בקרב האחרון, אך מוכיח שההישג האמיתי הוא לעמוד על הרגליים 15 סיבובים קשוחים ולסרב להישבר.
התקציב הזעום של מיליון דולר להפקת הסרט תורגם להצלחה פנומנלית של 225 מיליון דולר בקופות. "רוקי" היה הסרט המרוויח של השנה וגם קטף שלושה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, וכן פרס גלובוס הזהב לסרט הדרמטי הטוב ביותר.
"כש'רוקי' זכה באוסקר הרגשתי דווקא עצב מוזר, לא שמחה מתפרצת", סיפר פעם סטאלון. "זה היה כל כך מהיר ומסחרר, שהרגשתי כמו אסטרונאוט שנזרק לחלל בלי חליפה. לקח לי זמן להבין שלא אני הסיפור פה - 'רוקי' פשוט נגע במשהו עמוק בנשמה של האנשים, משהו שהיה גדול ממני בהרבה".
סיפורו של "רוקי" אינו רחוק מסיפורו של סטאלון עצמו - יליד ניו יורק שנאבק על חלומו והתגלגל בין עבודות מזדמנות כשהוא מנסה לפרוץ כשחקן. כשסיים לכתוב את התסריט, הוא החל במסע ייסורים מפרך וניסה לעניין חברות הפקה שונות, אך נתקל בסירובים חוזרים ונשנים בשל דרישתו לככב בתפקיד הראשי.
"אמרתי להם: 'אני מוכן לעבוד בחינם'. הם הבינו שאני רציני ושאין להם ברירה", העיד סטאלון בריאיון. "קיבלתי בערך 23 אלף דולר עבור התסריט, ועוד שכר מינימום של איגוד השחקנים עבור המשחק, שזה היה משהו כמו 340 דולר לשבוע. בסך הכל יצאתי משם עם 35 אלף דולר לפני מיסים. אבל זה לא שינה לי בכלל. קיבלתי את מה שלא היה אפשר לקנות בכסף - את ההזדמנות שלי לעמוד בזירה".
סמל אמריקאי
הסרט מספר על רוקי בלבואה, מתאגרף אלמוני שעובד כגובה חובות עבור השוק האפור ומקבל במפתיע את הזדמנות חייו. אלוף העולם באגרוף, אפולו קריד, בוחר בו כיריב נוח לקרב ראווה, במחשבה שמדובר בטרף קל ובניצחון בטוח. רוקי, שנחשב לבדיחה, מתחיל להתאמן בפרך ובמקביל מוצא עוגן רגשי ואהבה אצל אדריאן.
ערב הקרב הוא מודה בפניה שאינו מאמין שיוכל לנצח את האלוף, אך מציב לעצמו מטרה: להחזיק מעמד 15 סיבובים על הרגליים ולא להישבר. בזירה הוא מדהים את העולם, מפיל את קריד ושורד בקרב עד הסיבוב האחרון. קריד אומנם מנצח בנקודות, אך רוקי יוצא מהזירה כמנצח האמיתי - חבול, גאה, כשאהבת חייו בזרועותיו.
על הסט נרשמו גם פציעות, כשסטאלון ו-וות'רס חבטו זה בזה, מה שהוביל לצלעות סדוקות בגופו של סטאלון. הוא עצמו הציג מאוחר יותר את הצילומים כך: "היינו חבורה של משוגעים בלי גרוש על התחת שרצו ברחובות בקור המקפיא. צילמנו בלי אישורים, חטפנו מכות אמיתיות בזירה, ולא היה לנו מושג אם מישהו בכלל יראה את הסרט הזה. אבל הטירוף והרעב האמיתי שלנו נכנסו לסרטי הצילום".
עם ההצלחה האדירה של הסרט הפכה דמותו של המתאגרף רוקי לסמל אמריקאי. חמישה סרטי המשך מצליחים באו בעקבות "רוקי" המקורי, את כולם כתב סטאלון וארבעה מהם הוא גם ביים. היו גם שלושה סרטי ספין-אוף שהפיק סטאלון, בשם "קריד", והם הביאו את סיפור בנו של אפולו קריד.
"רוקי מעולם לא היה רק סיפור על אגרוף", אמר סטאלון לאחרונה בריאיון ל-BBC. "הוא תמיד היה הילד הקטן שבתוך כל אחד מאיתנו, זה שמסרב לוותר גם כשהחיים מחטיפים לו את המכה הכי חזקה שלהם. המורשת שלו היא לא חגורות האליפות או הפסלים, אלא הידיעה שכל עוד אתה ממשיך להילחם ולעמוד על הרגליים, אתה אף פעם לא באמת מפסיד".
התרעות פיקוד העורף