"למרות שהוא הצליח, יחסית לשיר בערבית, היו גם תגובות פחות טובות. היו תחנות רדיו שלא היו מוכנות להשמיע את השיר, בגלל שהוא בערבית. הם לא היו מוכנים להפסיד מאזינים או לקבל טלפונים ממאזינים כועסים לגלגלצ, שישאלו למה הם משדרים שיר בערבית. אז כן, לא ציפיתי שהשיר יתקבל כל כך יפה, ועדיין זה מבאס".
"לפני שהתפרסמתי, היו שואלים אותי: 'יש לכם חשמל בבית? יש לך חברים בנים ולא הורגים אותך על זה?'. ואת זה עוד אמרו תושבים מעכו, שהיא עיר מעורבת. תחשבי מה חושבים עלינו אנשים ממקומות אחרים בארץ. כשאת פוגשת ערבי, אפילו בטלוויזיה, את מבינה שהוא לא שונה ממך".
"מצד אחד זאת באמת מציאות מייאשת. מצד שני, יש בי מוטיבציה לשנות. העובדה ששיניתי קצת, אומרת שאפשר להמשיך לשנות. 62% הצביעו לי ב'דה וויס'. ברור שלא כולם ערבים. אז למה בריאליטי אפשר לתת לערבי לנצח, ובבחירות הימין כל הזמן מנצח? 60 שנה עושים אותו דבר. אז יאללה, צריך לשנות. כמי שגדלה על טלנובלות, אני חייבת לומר שאני נאיבית, ומאמינה בכוח האהבה והשלום. ולמרות שזה התפוצץ לי בפנים, אני עדיין מקווה".