"זאת התנועה״, מורה שי צברי לקהל שגדש את מועדון הבארבי התל אביבי, ומרים את שתי ידיו למעלה כשהן מגששות דרכן זו לזו, אך לא נפגשות. יעני כאילו רק מחיאת כפיים, אבל שמחתו אמיתית. גם האושר של צברי אותנטי ומידבק, כי זאת הופעת ההשקה של ״שחרית״, אלבום הבכורה שלו. והוא הכי מאושר שרק אפשר להיות. אמיתית גם השמחה של הקהל, אף על פי שחלקו מנוסה בהיסטריה מודעת לעצמה.
להיט רדף להיט: ״המלך״ - שלא משאיר אף ״נתין״ אדיש; ״שחרית״ - תפילה מצמררת לטקסט מופלא שכתב אלי אליהו; וגם ״קשה בלי־ לה״ ו״לווי אותי״ שחורך כרגע את הרדיו. צברי מספר שהקליט את ״שחרית״ ביום וחצי. אין ספק, המוזיקה ה״צברית״ קיננה אצלו בדם, התבשלה על אש קטנה, וכשקיבלה את ההזדמנות לגעת באור השמש, פרצה כלבה מתוך הר געש פעיל.
התרעות פיקוד העורף