כשהסופרנו קולטורה הילה פליטמן נשאלת היכן נעלמה לנו בחמש השנים האחרונות, היא פורצת בצחוק מתגלגל. אבל למשמע שאלת ההמשך, אם לא די בזכייה בפרס הגראמי המאוד יוקרתי כדי להקנות לה במה כאן, בנמל הבית, שוכך הצחוק והיא מרצינה.
"מרוב שהייתי שקועה במוזיקה, לא היה אכפת לי אם זה קורט מאזור או לא", פליטמן נזכרת. "אבל השד לא היה נורא. מאזור היה מאוד נחמד אלי ופחות אל דל טרדיצ'י, כיאה למי שיותר פתוח למוזיקה קלאסית טהורה ולא הכי מסתגל לניסיונות חדשניים".
"מאז אני מוכרת כזמרת חדשנית, מה שלא מהווה יתרון בכל מקום".
"כמובן! אני מכבדת כל קונצרט שאני מופיעה בו ויודעת שכל מקום ומעלותיו. הפעם מדובר בקונצרט אינטימי, מה שמאפשר תקשורת הרבה יותר עדינה עם הקהל, וכשאיתי ינגן פסנתרן בחסד כמו חגי (יודן), מה עוד אוכל לבקש?"
"אני מקווה שזה מה שיהיה והתיאור שלך ממש יפה, בתקווה שהסעודה הגדולה תהיה בעתיד הלא רחוק עם הפילהרמונית שלנו".
"הפעם אשיר מיצירות ריכרד שטראוס, דה פאיה, גרשווין, גם משהו ששרה ברברה סטרייסנד, אבל הסיבה לחגיגה היא ביצוע בכורה ישראלי ליצירה של קולגה משותפת לחגי ולי, המלחינה הישראלית שרון פרבר, היושבת בלוס אנג'לס, חברה קרובה שלי, שביצעתי לא אחת יצירות שלה".
"אכן, אריק בעלי, אש, בננו בן התשע, ואני עברנו בשנים האחרונות ללונדון, הן לרגל הקריירה הבינלאומית שלו, והן מעצם העובדה שלונדון באמצע הדרך מאמריקה לארץ".
רגע השיא בקריירה של פליטמן נרשם ב־2009. בעודה צופה בבית בשידור טקס הגראמי – "לא באתי לשם מפני שלא חשבתי שיש לי סיכוי" – נרעשה לשמוע על זכייתה בפרס החשוב בעקבות ביצוע יצירתו של ג'ון קורליאנו, "מיסטר טמבורין מן; שבעה שירים של בוב דילן".
"ממש לא. כשאין עבודה, לא חשוב אם יש פרס או אין פרס. מעבר לכל השטויות האלה טוב שיש משפחה וחברים טובים".
"איפה! עבודה היא עבודה ואמנות היא אמנות. לאמן חשוב ליצור כל הזמן. אם הוא ינוח על זרי הדפנה, הוא לא יתאמץ ליצור". פליטמן, שכנערה שרה באופרה הישראלית עולת הימים דאז באופרות "טבעת החנק" ו"הכלה המכורה", לא חזרה לשם. בהמשך לאמור לעיל, היא מוזמנת בעולם לשיר בבכורות של אופרות חדשות. זאת היא אמורה לעשות בעתיד הלא רחוק בבתי האופרה של דאלאס ובוסטון.
"לא הייתי ממליצה להם לחכות לי. אם יש כל כך הרבה זמרים נפלאים שמבצעים את האופרות שלהם, למה שיחכו לי? אני, כנראה, אמשיך במסלול שלי ואוסיף לעשות דברים שהם מחוץ למסגרת. אני לא דרך המלך, אלא מין שביל שמתפתל לו ליד".
התרעות פיקוד העורף