זאת אותה מיקה קרני. זמרת עם קול קטן, שברירי, מהוסס משהו, שגיצי חספוס ניתזים ממנו, ומשלימים הגשה חודרת אפיד- רמיס של טקסטים שכתבה והלחינה. זו אותה קרני, אבל בהאזנה קשובה לשירי אלבומה החדש, "לצעוק בשקט", שאת רוב שיריו כתבה והלחינה, אפשר לשמוע את הבגרות ואת הדרך שעברה.
מאז ומתמיד הייתה קרני (42) נוודת בנשמתה. היא נולדה בקיבוץ רמת השופט ונדדה עם משפחתה ממקום למקום, עד שבגיל 16 עזבה את בית הוריה וילדה את בנה הבכור יותם. יש לה עוד שלוש בנות מבעלה לשעבר, המוזיקאי מיקי שביב (62), עמו התגוררה באמירים, שם ניהלה צימרים והופיעה בעליית הגג של ביתם. עכשיו, כאמור, היא מתגוררת במרכז הארץ, ומשיקה את אלבומה ה־11.
עם כל הכבוד לנדודים, לא היית רוצה
"בחצי שנה האחרונה הבנתי שהאנרגיה שאני משקיעה בלנסות להיות נורמלית, וכמו כולם, מיותרת. רק עכשיו אני מתחילה לסלוח לעצמי שאני לא כמו כולם, מקבלת את זה, ולא מנסה משהו אחר. המון פעמים הצטערתי, בשביל הילדים, שאני לא יכולה לשבת במקום אחד ולהיות נורמלית".
"מפליאה אותי ההתעסקות של התקשורת סביב זה שאני מתקרבת לשורשים שלי. מנסים לשים אותי מתחת לכותרת, כדי שכולם יבינו. אבל לכל אחד יש את הדרך והמסלול שלו. אלו ניואנסים דקים, שלא תמיד מסתדרים תחת כותרת אחת. לפני כמה שנים התחלתי ללכת על דרך שמחוברת לשורשים היהודיים שלי. הדרך הזו מלמדת אותי, ועוזרת לי בחיים, אבל זה לא אומר שחזרתי בתשובה, או שאני בדרך לחזור".
"אני מדושנת עונג כשהיא שרה. היא כזאת תותחית. בגיל 16 היא כבר יודעת את מה שאני יודעת עכשיו, בגילי".
"לא נראה לי. אבל אולי. לכי תדעי. הוא מוזמן. זה בטוח".
מיקה קרני - השקה חגיגית, 9.3, שני (היום), 22:00, זאפה הרצליה, מדינת היהודים 85, הרצליה פיתוח
התרעות פיקוד העורף