דומה שטווס הזהב של שם טוב לוי מעולם לא עטה נוצות מקסימות יותר כמו בחזרה הזאת. דירה במרכז תל אביב בצהרי היום. "שמי" ליד הפסנתר ושלוש קשתניות מחוננות – יעל ברולסקי בכינור, יעל פטיש-קומפורטי ושירה מני-סרור – מנגנות בכליהן וצלילי "טווס הזהב", שיר שלוי יצר ב-84' לאלבומו, "התעוררות" עם שורה בודדת ("בשמים טס טווס זהב") מתפשטים בחלל החדר, כששלוש הנגניות מגלות גם יכולת שירה מרשימה.
"יש הרבה שמחה ותחושת התחדשות בהתחברות הזאת, שבה שלוש הנגניות הקלאסיות המוכשרות, שבדרך כלל מנגנות בהרכבים מהשורה הראשונה, מוכיחות עצמן כאן גם בנגינת חומרים שהם לא בדיוק קלאסיים פר-אקסלנס. למרות שגם באך ישנו כאן, במופע שהוא לא קלאסי מעונב והקהל יגלה בו את השירים שלי בלבוש אחר".
"אני מאחל לכל ילד שלומד כלי כלשהו שיהיה לו מורה כמו סרג'יו, שהיה כמו האבא השני שלי", נזכר לוי. "סרג'יו גם סידר לי את העבודה הראשונה בחיים, כשהייתי בגיל 16 חלילן במחזמר 'גברתי הנאווה' באלהמברה".
"אולי בהשפעת תקליטים של החלילן הצרפתי ז'אן פייר רמפל, שהסתובבו אצלנו בבית. שמעתי אותו מנגן באך ורציתי גם".
אפשר לדבר עם לוי שעות על מוזיקה קלאסית, אבל אנחנו עוברים במעבר חד לאריק איינשטיין, שחלק מהמופע הערב מוקדש לשירים שלוי הלחין לו. "הכרנו בדיוק אחרי השחרור שלי מלהקת פיקוד המרכז", משחזר לוי. "אריק היה מספר ששמע עלי מפסנתרנית שגרה שלוש קומות מתחתיו, שניגנה איתי מוזיקה קאמרית וסיפרה לו עלי".
"שלמה בר-אבא, ששירת איתי בלהקה, 'נחטף' מיד לאחר השחרור להצגת 'הקורקבן', שבה שיחק עם אורי זוהר, אז חבר של אריק. כך הכרנו ונפגשנו אצל השכנה שלו. הייתי אז משוחרר טרי מהלהקה והוא אז כבר גדול הזמרים בישראל. ישר נפלתי על הכי גבוה. הוא שמע ממני כמה מנגינות וכעבור כמה חודשים הוא התקשר אלי קרא לי בטלפון את הטקסט של 'שיר של אחרי המלחמה'. כשנפגשנו, ישר דיבר על תקליט. בלי הכנה מיוחד, המשכנו לאולפן וישר קפצנו לבריכה הזאת, כשמיד בא השיר 'דון קישוט' לתקליט 'יסמין'. אחר כך באו תקליטי ארץ ישראל הישנה והטובה וכל השאר".
"כמלחין, אני יוצר לבד, כשאני באופן אינטימי עם עצמי. אריק היה יחיד שהיה איתי בשעת ההלחנה. זה היה בבית שלי. הרי לא היה לו פסנתר. לא יודע אם היה מישהו שהכיר את כל הדירות שביניהן התגלגלתי. לפעמים הוא היה זורק איזה משפט תוך כדי הלחנה, או שר איזו מנגינה וזה היה נכנס ללחן שלי.
נראה שהיוצר עתיר ההשראה הזה נמצא בתקופת פריחה. "אני לא יכול להישאר בדבר אחד", הוא אומר ומזמין את כולנו שוב ל"זאפה" תל-אביב, להשקת האלבום הג'אזי שהוא מוציא עם אבי ליבוביץ' והאורקסטרה ב-29 במאי. "זאת הפעם הראשונה שנתתי לאחרים לטפל בחומרים שלי", הוא מעיר.
"תמיד אני אוהב לגוון", מתמצת לוי. "חשוב לי שיהיה לי מעניין. אז קלאסי, ג'אז ועוד מעט אני נכנס לאולפן להקליט עם האנסמבל, שאני עובד איתו בעשר השנים האחרונות, לחנים שלי לשירי הרמח"ל, כשאיתי הפייטן דוד מנחם".
"אתה צודק. בעבר לא דיברתי כל כך הרבה. כנראה, הגיע הזמן בגיל 65 שתהיה לי הידברות ישירה עם הקהל מעבר למוזיקה, בעבר הייתה הרבה מבוכה. אני והקהל הולכים יחד, בכל מקום ברחבי המדינה. אצלי אין הגבלות פוליטיות. איפה שאוהבים אותי ורוצים לשמוע את השירים שלי, אני בא".
התרעות פיקוד העורף