כיצד אפשר שלא לאהוב עיתון בעל מוטת כנפיים כה משפיעה וארשת פנים כה רצינית שאינו מתנער מחובתו לאזכר במדור ה-obituaries (נקרולוגים/חבצלת) את מותו בתאונת דרכים בג׳ורג׳יה של רוברט ברנס ג׳וניור, שהיה המתופף של להקת הרוק הדרומית ״לינרד סקינרד״ במשך שלוש שנים. למה דומה הטקסט שהתפרסם ב״ניו יורק טיימס״ ביום א' בהשוואה ל״הארץ״ ולשאיפתו להיות ה״טיימס״ הישראלי? לשום דבר. זה לא היה קורה גם אם מישהו ב״הארץ״ היה טוען ש״הקליק״ היא אחת מעשר הלהקות הנחשבות בתולדות הרוק הישראלי.
סקינרד התקבלה להיכל התהילה של הרוק ב-2006 עם נציגים מעטים בלבד מימיה הגדולים. עם סגירת הבסטה של האחים אולמן בשנה שעברה, נותרה סקינרד הנציגה הגדולה והאהובה של הרוק הדרומי ולמרות סיוטי הלילה של חבריה, היא עדיין חורשת את אמריקה באולמות ואיצטדיונים מלאים. ועדיין נותרת שאלת מיליון הדולר ללא תשובה: כיצד ניכסה להקה אחת את המוות הסיטונאי בלי לארוז את הגיטרות.
התרעות פיקוד העורף