כשרובי וויליאמס (40) פתח את המופע בשיר ״תנו לי לבדר אתכם״, שנושא את שם מסע ההופעות שלו, נראה שהוא קלע בדיוק למה שמדינה שלמה חיפשה. אחרי מלחמה איומה, בחירות מלוכלכות והמועקה המובנית - שוב עם ככל העמים.
כאילו רק עכשיו הרולינג סטונס היו פה וזה בסך הכל ההמשך מכוח התנופה. אנשים חייכו על הדשא, שרו המנונים מוכרים. אפשר היה להרגיש כמה ק"ג של אושר. טוב שבאת, חבר. ההיסטריה מסביב הייתה באמת מטורפת.
וויליאמס לווה בארבע זמרות ליווי, שלושה נגני כלי נשיפה, מתופף, קלידן וגיטריסטים. לאחר השיר הראשון צעק לקהל: "אתם מרגישים אותי", וכשהצופים השיבו בתשואות הוא פנה לשיר הבא: "ROCK DJ".
רובי הפגין מגוון סגנונות. רוק, פופ, קצת בלוז ווקאלי, שירים שכתב לבנו, אפילו העלה את אביו לדואט. הוא יכול לבצע הכל, הקהל ממילא שבוי. הופעה של שעתיים, הוא הבטיח, וקיים. בסיום הכריז וויליאמס: ״היה פאקינג מדהים״. נקווה שעד ההופעה הבאה של אמן בסדר הגודל שלו נדע ימים שקטים ובהירים יותר. זה קשה כל כך?