חוזר לוואדי: אהוד בנאי מוציא מארז כפול, קטן ואינטימי

האזנה ראשונה ל״השטח״, הסינגל החדש של אהוד בנאי, אי אפשר שלא להתעלם ממראית הדה ז׳ה וו, למשמע שיר אחר שלו, שאולי כבר שמענו פעם.

יש בו קמצוץ בלוז כנעני והרבה מנגינת נדודים. אב ל כשמאזינים לו שוב, עולים ומתגלים הניואנסים הקטנים, צפה הבגרות והבשלות, והגיטרה האקוסטית חוזרת בגדול.

ארבע שנים אחרי ״רסיסי לילה״, חוזר בנאי עם אלבומו התשיעי, ״אש קטנה״, שכולל תשעה קטעי נגינה ושני שירים חדשים. אלבום אישי, קטן ואינטימי שהוקלט במשך ארבעה ימים חורפיים באולפן גלילי, עם גיטרה אחת שמלווה אותו מנקודת ההתחלה.

״אני חוזר לנקודת ההתחלה, ללילות הארוכים והשקטים בוואדי הגלילי שבו התגוררתי בשנות ה־70״, הוא מספר. ״הייתי יושב אז לבד בלילות, על יד אש קטנה, לא רחוק מהמעיין הזורם, בתוך השקט העמוק, פורט עם קול הרוח בעצי הזית, מגלה שבילים חדשים על צוואר הגיטרה, הולך בנתיבי צלילים ששמעתי אצל מוזיקאים כמו ניק דרייק ומייקל צ׳פמן, ומשלב בהם כיווני גיטרה הודיים ופרסיים. זה היה מס־ לול ההמראה שממנו יצאו אחר כך כל השירים שכתבתי והקלטתי״.

נאמן לתחושה המזוככת הזו, החליט בנאי לצאת לסיבוב הופעות במקומות קטנים ומפתיעים במיוחד, שם, כמו מסביב למדורה ההיא, ישמור על תחושת קרבה עם הקהל.

אל ״אש קטנה״ מצרף בנאי את ״זה הפסקול״, מבחר מיצירותיו שכתב לקולנוע ולתיאטרון, בהם ״חולה אהבה משיכון ג'״, ״מסעות ג'יימס בארץ הקודש״ ועוד.