אם תהיתם לאן נעלם קולה של זוכת העונה התשיעית של "כוכב נולד" והזמיר התורן משדרות, חגית יאסו, יש לנו חדשות מעולות בשבילכם. נהנינו לשמוע אותו בעוטף עזה השקט, תודה לאל, מהדהד מאחד הבתים, שהוסב לאולפן הקלטות, בשירה בעברית ובאמהרית. כן, הנה זה בא, אלבום הבכורה של יאסו, כשעל הדרך היא משגרת את "אוודמט", מתאבן מתקתק במיוחד.
"הכל התחיל מכך שלפני כמה שנים קיבלתי במכרז פרויקט לאחד ממשרדי הממשלה באתיופיה", הוא מעיד. "אגב כך מצאתי את עצמי, כשאני מלווה במדריך מקומי מצוין, חורש את המדינה גדולת הממדים הזאת ומתפעל מנופיה המרתקים. חזרתי ארצה עם תחושה של גילוי מרעיש והבנה שזה רקע לסרט שיתעד מסע שורשים לשם. חגית, שכולנו התאהבנו בה בכוכב נולד, נראתה כמועמדת טבעית לכך".
"החובות מממנים, לצד סיוע מגורמים אתיופיים. לעמדת הבימוי גייסתי את יואב רודה, שם בתחומו, ומתניה טאוסיג היה הצלם. עם האירועים הסוערים בימים אלה של יוצאי אתיופיה, נראה לי שאם אנחנו, הישראלים, נכיר יותר את המדינה המדהימה הזאת, אולי ישתנה היחס לאנשים שבאו אלינו משם".
"ביום השני ביקרנו ב'מאמא'ס קיצ'ן', מועדון מוכר בעיר. אחרי צהריים הייתה לי שם שיחה מעניינת עם חברי להקת 'אקספרס' על מוזיקה אתיופית. מהם שמעתי על הצ'יקצ'יקה שלהם במקצב שש שמיניות. סיכמנו שבערב אשיר שלושה שירים – בעברית, באנגלית ובאמהרית".
"כן, ממש (צוחקת). למעשה, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה שרתי לפני קהל בשפה הזאת, שאני לא יודעת לדבר בה. למדתי טוב-טוב את השיר 'אוודמט', שהייתי שומעת בבית מאבא, כדי שחלילה לא יתפסו אותי באיזו שגיאה. במועדון הייתה לי הזדמנות להתקרב לזמרים מהמקום. הם הופתעו לשמוע זמרת מבחוץ שרה בשפה שלהם".
"כן, את 'שירו של שפשף', שמכירים ממאיר בנאי. נגני הלהקה תפסו מהר את האקורדים. איתם השיר קיבל נגיעה אתיופית כזאת, בקצב ובסאונד. הכל עם אלתורים, ואני לא בדיוק זמרת של ג'מים".
"אחרי שביקרנו באתר האובליסקים באקסום, בצפון-מזרח המדינה, הכי מרגש היה בכפר ביתא מריאם, שבו גדל אבא שלי. הוא חיפש את הבית של הילדות שלו ולא מצא, עד שפתאום נתקל באיש אחד. הם התחילו לדבר ביניהם ופתאום התברר שהוא גר כיום בבית של אבא. הוא הזמין אותו אליו לשיחה. חיבוקים. סיפורים. תמונות של המשפחה. זה היה קטע שלא אשכח וסיום מרהיב למסע שלנו".
"יש, אם כי לא הגעתי לשם בעונה. כשהשתתפתי בתוכנית, לפני שלוש שנים, בדיוק הייתה שם העונה והקלטתי ברכה לגמר שלהם".
שנים הופיעה בלהקת "צעירי שדרות". הם היו להקה עסוקה, "בייחוד כשהיו מגיעות משלחות לבקר בעיר, לקחו אותנו להופיע בפניהן". המנהל המוזיקלי של הלהקה בתקופתה, נעם שלמה, הוא גם המפיק המוזיקלי של אלבומה שבדרך.
"גם כשכבר הייתי רשומה, היססתי אם להיכנס לתוכנית, הייתי בבלבלה די רצינית", היא מספרת. "אבל תוך כדי האודישנים כבר היה לי ברור שאני הולכת על העניין עד הסוף. העיקר מבחינתי היה להגיע לגמר. משם – אלוהים והקהל, שנראה שהתחבר אליי לא רע".
"האינטנסיביות. כל הזמן חזרות, הופעות, צילומים. המון לחץ. חודש וחצי של אטרף. אפילו רבתי קצת עם הבמאי שלנו, יואב צפיר".
לעומת זוכים אחרים בתוכניות מציאות מוזיקליות, לא נחפזה יאסו להכות בפטיש בעודו חם. "הרגשתי לא מוכנה", היא משתפת. "בכוכב הייתי בבועה ולא ידעתי מה אני רוצה מעצמי. אולי חיכיתי למסע לאתיופיה כדי להוציא מתוכי משהו אמיתי. לא הייתה בעיה להיכנס לאולפן, להקליט ומהר להוציא לרדיו. הבנתי שהברזל לא יברח ממני והקהל לא ישכח אותי".
"ברובן הן שרות פופ או אר.אן.בי. אני לא מתנגדת לזה. אפילו אוהבת שירים בסגנונות האלה, אבל רציתי שיזהו אותי עם קו מסוים, שיש בו שילוב בין המוזיקה הישראלית לבין המוזיקה האתיופית".
"לא יכלו לראות".
"לא ברחתי. בדיוק הייתי בהופעות במיאמי. את הבלגן ראיתי מרחוק, דרך האינטרנט".
"מה לעשות. ככה זה יוצא. בעוד שבועיים אני טסה להופעות בניו יורק".
"עצוב שזה הגיע לאן שזה הגיע. אם אני שמחה על משהו, זה שהייתה ההפגנה הגדולה, כי דרכה העדה יכולה להשמיע את הצעקה הגדולה שלה".
התרעות פיקוד העורף