1987, השנה שבה התאבד זהר ארגוב בתא מעצר במשטרת ראשון לציון, התראיין ג'ו עמר ואמר לעיתונאית יעל פז מלמד מ"מעריב": "עד היום אני מרגיש שאם היה מישהו שייקח את המקום שלי בזמר המזרחי, הייתי פורש. אבל אין. כל הזמרים החדשים האלה, כמו זהר ארגוב, ג'קי מקייטן וחיים משה - זה לא זה. אני לא אומר שהם לא טובים, אבל אין להם שום דבר ייחודי. כולם אותו דבר". 

בעיתונות של אותה תקופה קשה מאוד למצוא דיווחים על יצירתו של זהר ארגוב. כשהגיעו המעצרים, הסמים, כתבי האישום וההתאבדות, הוא



הפך לפופולרי מאוד. כמעט שלושה עשורים אחרי מותו הטרגי, יעלה במוזיאון מגדל דוד המופע "בדד: מסע לדמותו ושיריו של זהר ארגוב".

זה יקרה במסגרת פסטיבל ישראל, וכדי לא לחטוא שוב באותה יוהרת עבר, נחסוך מהקוראים את כל מה שמצופה שייכתב כאן, ונספר שהמופע ייערך בהשתתפות נינט טייב, שי צברי, רביד כחלני, החצוצרן אבישי כהן, מאיה בלזיצמן ואנסמבל רע מוכיח, המנהל המוזיקלי של המופע. הפקה וניהול אמנותי: חיים שמש.

הרעיון נולד לפני עשרה חודשים. שמש פגש את המנהל הנכנס של הפסטיבל, איל שר, הניח את תוכנית הפרויקט על שולחנו, ואמר: "זהר ארגוב, אינטרפרטציות, יצירה, מעבדה", ושר ענה במילה אחת: "כן". 

"בעבר, הממסד לא הכיר במוזיקה מזרחית, אבל בסופו של דבר לא הייתה לזה שום משמעות בשטח", אומר שמש. "באחד השירים הראשונים שזהר הוציא לרדיו, העלימו לו את החי"ת והעי"ן". 

וכאשר יענו אותו - השירים, העי"ן והחי"ת פרצו בגדול. "הדבר היחיד שעומד לנגד עינינו הוא הגרעין האמנותי, והאתגר האמנותי שיש בשירים של זהר. היצירה של זהר והוא עצמו הם חלק מהתרבות הישראלית ואף אחד לא יכול לקחת ממנו את זה. זאת עובדה קיימת", אומר שמש ומסביר במה נבדל המופע הזה ממופעי מחווה קודמים לזהר: "ממה שאנחנו יודעים, אני משער שרוב המופעים היו כאלה שבהם עלו אמנים כמו בתחנת רכבת. אני לא שיפוטי עכשיו, אלא מציין עובדה. כל אחד עלה בתורו ושר שירים של זהר ארגוב. אנחנו רוצים להוסיף לזה עולם שלם של אינטרפרטציה. מה היה קורה לזהר ארגוב אם היו לו תנאים אחרים לעבודה? מה היה קורה אם גדל בניו יורק ונופל תחת הקטגוריה של מוזיקה שחורה? אנחנו מאתגרים את עצמנו".

החזרות לקראת המופע יחלו בקרוב. עד כה, הכל קורה באמצעות הטכנולוגיה - מיילים, טלפונים, מפגשים טרנס־אטלנטיים עם רע מוכיח, באדיבות הרשת. בסופו של התהליך, משתתפי המופע ירכיבו מעין אנסמבל. 

"לאורך כל המופע תישמר אינטראקציה בין האמנים, בנוסף לנגנים שיהיו על הבמה", מספר שמש. "כל תהליך ההבשלה לתוך המופע נעשה באופן כזה. רע יושב בניו יורק. הקמנו קבוצת מיילים ואנחנו מחליפים דעות של איך שיר צריך להישמע ולאן אפשר לקחת את היצירה הזו ואיזה טעם היא יכולה לקבל. זה ממש להכניס את השירים שזהר ביצע למין מעבדה".

עד כמה הביצועים רחוקים מהמקור?

"חלקם יותר וחלקם פחות. יהיה לזה סאונד של היום. הבחירה נעשתה כבחירה חופשית עם יד מכוונת של רע וגם שלי. פרשנו את כל הרפרטואר בפני כל המשתתפים, ונתנו לכל אחד לבחור ולבוא עם החזון שלו, ביחס לכל שיר ולאן הוא רוצה לקחת אותו. שיהיה ברור: זאת ממש לא הפקה ניסיונית אוונגרדית. אנחנו מותחים את הגבולות".

נדבך נוסף של לימוד יצירתו של זהר היה כרוך בצפייה בקטעים דוקומנטריים, סרטים, כתבות עבר, "שחור" – ספרו של רינו צרור ועוד. "הופתעתי מהמעורבות שלו בקריירה", אומר שמש. "בחירת השירים הייתה חד־משמעית שלו. ישנם מבצעים שהשירים נכתבים עבורם ויש כאלה שלוקחים שיר, אוהבים אותו ומתחברים אליו. זהר היה מאוד מעורב בתהליך קבלת ההחלטות".

מה זהר היה אומר על המופע?

"אני משוכנע שהוא היה מתמוגג וגאה בעצמו, ובכל מי שעומד שם על הבמה. גם זהר וגם השירים יקבלו הרבה מקום של כבוד, עומק וייחוד".

"בדד", 18.6, חמישי, 20:30, מוזיאון מגדל דוד

גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.