כשמגיעים לביתו של הזמר לייזר לויד בבית שמש, עם הספרייה הגדולה של ספרי קודש ושאר מאפיינים של משפחה חרדית טיפוסית, קשה לנחש שדווקא ממנו תצא בשורת ועידת הפסגה של הבלוז הישראלי, שתיערך במוצ"ש במרכז ענב בתל אביב.



רק הגיטרות החשמליות שבבית, מסגירות את עיסוקו האמיתי של לויד, שיופיע הפעם לא רק עם גיטריסט העל רוני פיטרסון, שותפו המבריק להופעות בשנה האחרונה, אלא גם לראשונה עם דני ליטני, אגדת בלוז מקומית.



"אני אוהב לעשות חיבורים", מעיד לויד על הקואליציה החדשה שהקים עם ליטני. "לדעתי, החברה בארץ סובלת מהרבה ניתוקים. אנחנו, המוזיקאים, צריכים להוות דוגמה איך אפשר להיות ביחד, גם אם סגנון החיים לא אותו דבר. עכשיו, לאחר אמנים ישראלים אחרים שהופעתי איתם, אני שמח לחלוק במה אחת עם אמן גדול כמו דני ליטני. אתה לא יודע איזה כיף לנו ביחד. הפכנו להיות חברים, חבל על הזמן".
 

"נשיר ביחד ולחוד מהשירים של כל אחד מאתנו, וגם נעשה כבוד לבי.בי קינג, המלך הגדול של הבלוז, שהלך מאיתנו", מבטיח לויד. הוא לימד אותי שהכפיים אחרי ההופעות זה לא הכל בחיים".
 
ולא רק ה"קינג". כשבחודש הבא יחזור להופעה בישראל ארט גרפונקל, אולי לויד יהיה בקהל. "כשאבא שלי למד משפטים באוניברסיטת קולומביה, הוא שר שם בצמד עם מישהו", מספר לויד. "כשסיפרו לו על איזה פול, שמחפש חבר לצמד, הוא בכלל לא חשב לעזוב בשבילו את השותף שהיה לו. אז אותו פול מצא אחד שנקרא ארט, שניהם יהודים אגב, וכל השאר היסטוריה. זאת הייתה התרומה של אבא שלי להקמת הצמד סיימון וגרפונקל".
 
לויד (48) צמוד לגיטרה ומלהטט בה מגיל 13, כמובן בהשפעת אביו. לא רק שהם היו משוגעים על המוזיקה של בי.בי קינג, שהתנגנה בלי סוף אצלם בבית, אלא שתוך חודשים הלך עם אביו להופעה של קרלוס סנטנה. "שם שמעתי בפעם הראשונה מישהו שכאילו מתפלל בהופעה. מה שהוא נתן שם, היה גבוה מכל הקשקושים ששמעתי עד אז".
 
אגב לימודי המוזיקה שלו באוניברסיטה, לצד הופעותיו במועדוני לילה, חימם אמנים שבאו להופעות בקמפוס. "ביניהם היה פרינס", הוא מציין. "תאר לעצמך אותי ואת פרינס על במה אחת. אבל אין סיכוי בעולם שהוא זוכר אותי".
 
לויד הקליט שיר לדוגמה ושלח את ההקלטה לחברות תקליטים שונות, יהיה אשר יהיה, כדבריו. "פתאום קיבלנו טלפון מחברת התקליטים 'אטלנטיק רקורדס'", הוא משחזר. "חשבנו שמישהו עובד עלינו. הרי זאת החברה שבה היו חתומים ריי צ'ארלס ולד זפלין!"

איפה הם ואיפה אתה.
"ריי צ'ארלס בקבר ואני בארץ. לא יודע לאן הייתי מגיע באמריקה, אבל מפגש עם הרב שלמה קרליבך שינה לי את כל התוכניות. עזבתי הכל בשביל להיות
בלהקה שלו. זה מה שהביא אותי לישראל. אבל רב שלוימה בדיוק מת ואני נשארתי כאן בלעדיו".

לתמיד?
"כן, לתמיד, גם אם הקריירה לוקחת אותי עכשיו כמעט כל חודש-חודשיים להופעות בארצות הברית, גם בריכוזים של שחורים, שלא מאמינים איך לבן עושה בלוז כמו אחד מהם".
 
לויד נשאר בארץ, חזר בתשובה ונהנה להתחכך בקהל מעורב. "אני רוצה להיות עם העם ולהרגיש אותו", אומר מי שבאלבומו הקודם הדהים בביצוע בלוזי מדליק ל"התקווה". כאן נשא לאשה את אילנה, בת למשפחה עניפה יוצאת מרוקו, שלה הוא מקדיש באלבומו החדש את השיר "Moroccan Woman". הם חיים בבית שמש, שהחרדים בה הציתו לא אחת כותרות שליליות. "חבל שקומץ קטן עושים שם רע לעיר", הוא מצר.
 
אלבומו החדש של לויד נפלא. ההפקה אמריקאית, של חברה היושבת בשיקאגו, ההקלטה ישראלית, באולפנים בתל אביב והאלבום, המעמיד אותו בשורה אחת עם ענקי הבלוז, מופץ כאן ושם. טעימה ממנו תהיה במופע עם ליטני ופיטרסון, שגם אותו החזיר לויד ממצודות הרוק אל מרחבי הבלוז.
רוני פיטרסון ולייזר לויד במופע בלוז מיוחד, מארחים את דני ליטני. 30.5. מוצ"ש. 21:30. מרכז ענב, תל אביב