להקת "ג׳יין בורדו" כבשה בסערה את הרדיו עם "איך אפשר שלא", שיר שכתבה והלחינה סולנית הלהקה, דורון טלמון. עכשיו הזמן להכיר את מי שעומדת מאחורי הקול.
טלמון מביאה עמה קול זך, נעים לאוזן, הגולש לצלילי קאנטרי רכים, עוטפים וחומלים. חבריה ללהקה הם מתי גלעד (26), שפגש ברימון את טלמון והקים איתה את הלהקה; ואמיר זאבי (26), שלמד בניו סקול בניו יורק והצטרף לג׳יין בורדו כשחזר לארץ.
טלמון נחתה בתל אביב מרמת הגולן, שם התגוררה לפני, ויש לה גם מה לספר על טראומת הנחיתה במגלופוליס התל אביבי. "בדיוק חזרתי מדרום אמריקה מטיול של שמונה חודשים, והייתי בדיכאון מהחזרה לארץ", היא מספרת. "הגולן ריכך את הנפילה. ככה העברתי שלושה חודשים, ואז אמרתי לעצמי: או־קיי, אני לא חוזרת עכשיו לארגנטינה, אז מה הלאה? ואז והחלטתי לעבור לתל אביב. כשהגעתי לעיר, שנאתי אותה ונורא התגעגעתי לגולן, עד שאמא שלי הציעה לי בשיחת טלפון שאנסה להסתכל על העיר בזווית אחרת, לדמיין שאני עדיין בטיול שלי, והגעתי לעיר חדשה, לחקור אותה. העצה הזאת שינתה הכל. פתאום גיליתי פינות חמד בעיר, והתחלתי לראות את כל הטוב שבה. פתאום התאהבתי בה".
"אצלי זה מההורים. אמא שלי גרה תקופה בחייה בארצות הברית, וחזרה עם אהבה למוזיקת קאנטרי, שאותה הנחילה גם לנו. יש לה עדיין אוסף תקליטים מרשים למדי. כשהייתי קטנה, הורי השמיעו הרבה מוזיקה. כשעברנו לגולן, סגנון הקאנטרי עוד יותר התחבר בטבעיות, אבל תמיד הייתי בטוחה שכולם מכירים את זה, לא ראיתי את זה כייחודי".